|
|
Page:14
ב . שדלנים פנים – ארגוניים ( in house ) שדלנים פנים – ארגוניים הם מועסקים קבועים בארגון מסוים , ובמסגרת עבודתם הם עושים עבודת שדלנות אך ורק למען אותו ארגון . לעומתם , שדלנים מסחריים נוקטים פעולה שדלנית בשביל לקוח שהוא צד שלישי , ולעתים קרובות מספקים שירותי שדלנות לכמה לקוחות . חשוב לציין ששדלנים — הן שדלנים מסחריים הן שדלנים פנים – ארגוניים — מייצגים לא רק לקוחות בעלי אינטרסים כלכליים , אלא גם ארגונים חברתיים – ציבוריים . כפי שתואר לעיל , החוק בישראל ( חוק הכנסת : סעיף ( 1 ) 65 ) מחריג שדלנים פנים – ארגוניים מההגדרה של " שדלן " ובכך פוטר אותם מהחובות החלות על שדלנים מסחריים , בכלל זה הגשת בקשה להיתר פעילות ורישום , ענידת תג זיהוי בכנסת ואיסור הטעיה של חברי הכנסת ועובדיה . באוסטרליה ובפולין המצב עבודת הגוף המפקח על השדלנים והכרה בכך שפוטנציאל הפגיעה בהליכי החקיקה ובהליך קבלת ההחלטות במינהל הציבורי הכרוך בפעילות שדלנית שאינה מגיעה לסף זה הוא קטן . הטיעון העיקרי נגד קביעת סף כזה הוא החשש מניצולו לרעה בידי גורמים למיניהם שיצליחו ב " תרגילים " שונים " לחמוק" מהחובה להירשם כשדלנים . לפיכך ניתן לטעון שקביעת הסף הנזכר למעלה , בתוספת הטלת מגבלות על שדלנים רשומים , דווקא יעודדו " שדלנות שחורה" ולא מדווחת , שכן צעדים אלו יגבירו את התמריץ של בעלי אינטרס להשתמש בשירותיהם של גורמים לא מפוקחים . לאחר שהתלבטנו בסוגיה הגענו למסקנה שעל מנת לאפשר הסדרה אפקטיבית של השדלנות בישראל ראוי בשלב זה להימנע מקביעת סף פעילות להכרה בפעילות שדלנית . בהקשר זה נדגיש , כפי שיפורט להלן , שהגוף המפקח על השדלנים שאנו מציעים להקים אינו צריך לעסוק בחקירה מעמיקה של כל דיווח על פעילות שדלנית שיוגש לו . בכך יש כדי להפיג חלק מהחששות מסרבול עבודתו של גוף זה . לפיכך אנחנו ממליצים לקבוע שכל מי שעוסק בפעילות שדלנית יוגדר שדלן . יצוין שהמלצתנו בעניין זה דומה להמלצתנו בעניין הגדרתם של שדלנים פנים – ארגוניים .
|
|
|