|
|
Page:11
מבוא ברגע שהוכרז השם [ של המדינה ] , כל אחד הבין באופן אינסטינקטיווי שלמעשה לא היה יכול להיות שום שם אחר . בני ישראל , עם ישראל , ארץ ישראל , מורשת ישראל — כל אלה היו קיימים , במציאות ובאופן מטפיזי , במשך אלפי שנים [ ... ] בחירתו של בן - גוריון התקבלה בהתלהבות כניצוץ של גאונות ; למעשה היא בקעה מן התודעה ההיסטורית או השבטית העמוקה ביותר של כולנו . לא היה אפשר להציג לעולם באופן אפקטיבי יותר את המדינה החדשה . [ השם ] ' ישראל ' על גבי כרטיס הביקור שלה היה המוצלח ביותר שיכול להיות . דבריו אלה של ולטר איתן , כפי שמביאם ההיסטוריון הבריטי מרטין גילברט , מניחים את קיומה של אמת פנימית מקיפת - כול , כאילו השם ' ישראל ' היה תוצאה של התפתחות טבעית , דבר מתבקש ומובן מאליו , וכל שהיה על בני השבט לעשות הוא רק להסיר את הלוט מעל השם האחד והיחיד , הטבעי והנכון , ולחשוף אותו . ואולם מן המקורות שנבדקו , ובהם מכתבים רבים לעיתונות ומאמרים מלומדים , עולה שהשם הראוי למדינה כלל לא היה מובן מאליו . בשיח הציבורי נחשפים קולות רבים ואף מנוגדים . הוויכוח התנהל בעיקר מכ " ט בנובמבר , 1947 יום ההצבעה באו " ם על תכנית החלוקה , ועד 14 במאי , 1948 הוא יום הכרזת המדינה , אך החל עוד קודם והמשיך גם לאחר מכן . עלו הצעות רבות , בהן שמות היסטוריים ושמות חדשים , שמות שהם צירוף ושמות בני מילה אחת , שמות מן המקורות ושמות מחודשים . ההצעות לוו בנימוקים — בין כאלה שפסלו שמות אחרים ובין כאלה שהסבירו את ההצעה . הנימוקים האלה העלו על פני השטח עמדות אידאולוגיות , לעתים מנוגדות , והיו מעורבים בהם היבטים דתיים , היסטוריים ולשוניים . גם השם ' ישראל ' עלה כמובן בוויכוח , אך היו שמות פופולריים ממנו בהרבה , 1 ולטר איתן היה המנכ " ל הראשון של משרד החוץ והקים את בית הספר הראשון לדיפלומטים במסגרת המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית . בין שאר תפקידיו היה דובר הסוכנות . 2 גילברט , ישראל , עמ ' ; 188 – 187 התרגום שלי .
|
|