|
|
Page:7
' השכלה אמתית ' ל ' השכלה מזויפת ' או ' מדומה ' , העומדת ביסוד דבריו של יעבץ , היתה לתבנית מחשבה שגורה בקרב משכילי מזרח אירופה באותה תקופה . באמצעות תבנית זו ביקשו משכילים תורניים לא רק לרסן את תופעת ההתבוללות של יהודים באירופה אלא גם להכשיר את חידושיהם . על אף הסתייגותו השמרנית כביכול של יעבץ מן המשכילים המאוחרים , הוא חיפש לאורך השנים מודל ספרותי לדיאלוג עם הסביבה הזרה , כדבריו , המשתנה סביבו במהירות . גם יעבץ , כמו אבותיו הרוחניים , ובהם שמואל דוד לוצאטו ( שד " ל ) , עמד על חשיבותה של ' הבדלה ' תרבותית בין ' ישראל ' ל ' יוון ' , שסימלה עבורם את אירופה , אולם בהשפעת רוח הלאומיות הרומנטית , ככל הנראה , ביקש יעבץ גם נתיבים להתפתחות תרבותית שתפקידה לשמור על חיוניות המסורת בעתות של משבר . לנוכח אתגר זה הוא הציע לקוראיו ללמוד ' תורת נכר ' אך לא לקיימה , או לסגל את הישגיה ' האסתטיים ' באורח פרשני בלי להשתעבד לתכניה הזרים . הוא אף הציע לחדש את פני היהדות באמצעות מודל של ' הבקעת קרומים ' , שמשמעותו חשיפת נדבכיה החבויים של ' רוח ישראל ' במקום יצירת מורשת לאומית חדשה . מצד אחד עמד אפוא יעבץ על חשיבות ' טהרתנו ' התרבותית , ומצד אחר הציע הגדולים והנוראים יודיעו את כבוד ה ' ואת גדלו , תאיר דעת האלהים באור בהיר אשר כמהו לא נראה עוד . מעולם לא היתה עוד הויתו מדעת מתוך פעלו , ודעתו ויכלתו נכרת מתוך מעשיו , כאשר בימים אלה . ומה הפכפך ומה צר החזיון כי מעולם לא היה עוד הכחש נפרץ והשנאה לכל דבר אלהים קשה כשאול , כאשר היא בימים אלה . אמנם מראה אור החשמל וזעף היתושים להחשיכו תראינה עינינו פה ' . גם מחזה קצר שכתב יעבץ , אך לא התפרסם , בשם ' שמע וענוה ' ( שם ) משקף את הקונפליקט בין ערכי התורה לערכי ההשכלה בתקופתו . המחזה מעמת בין בחור בשם ' שמע ' , המייצג את האמונה המשכילית הר וֹ וחת בעליונות התבונה , ובין בחורה בשם ' ענוה ' , המייצגת את עמדתו של יעבץ , המשלבת בין התורה למדעים ובין הדת היהודית לנאורות . שמע הנבוך מגלה לענוה כי אמונתו באל אינה עומדת במבחן התבונה וכי הוא אינו מצליח להורות ללבו להאמין בעל כורחו . בתשובה עונה לו ענוה : ' גם עלי היתה יד הזמן . אך הוא השיב את לבי אל אלהי , אל עמי , אל תורתו העתיקה ואל חכמת חכמיו אשר עמדו לנס בקרבו . פלאות לי דבריך ! מדוע השיב את לבך ואת לבי הסב אחורנית ? ' . עוד מוכיחה ענוה לשמע כי האמונה בתבונה אינה שונה במהותה מהאמונה באל , והיא נובעת משכנוע פנימי עמוק . אמנם הדברים מסתיימים בציטוט מן הרמב " ם , כשידה של ענוה על העליונה , אולם הפער בין שני הטיפוסים שביקש יעבץ לגלם במחזה עומד בעינו גם בסוף העימות . 4 שמואל פיינר , מלחמת תרבות : תנועת ההשכלה היהודית במאה ה – , 19 ירושלים , 2010 עמ ' . 297 - 279 5 יעקב שביט , היהדות בראי היוונות והופעת היהודי ההלניסטי המודרני , תל אביב , 1992 עמ ' . 143 - 138 6 רעיון ההבדלה בין ישראל לעמים על תפקידיו ועל מאפייניו עולה ממאמריו של יעבץ במשך השנים , ראו : זאב יעבץ [ יעואל בן קנז ] , ' הבדלה ממש ' , השחר , י ( תר " מ ) , עמ ' ; 536 - 530 וואלף יעבץ [ לש " מ ] , ' לברית עם לאור גוים ' , המליץ , 97 ( ד ' בטבת תרמ " ה ) , עמ ' ; 1599 - 1593 זאב יעבץ , ' עולמות עוברים ועולם עומד ' , בתוך : בנימין קלאר ( עורך ) , לקט כתבים , ירושלים [ תר " ס ] תש " ג , עמ ' ; 78 - 65 זאב יעבץ , ' האחדות ' , המזרח , שנה ראשונה , א ( תרס " ג ) , עמ ' ; 17 - 10 הנ " ל , ' מתום ושברון ' , בתוך : קלאר ( עורך ) , לקט כתבים , עמ ' ; 99 - 91 זאב יעבץ , ' נפש חיה ' , תחכמני , א ( , ( 1910 עמ ' ; 56 - 42 הנ " ל , ' נצח ישראל ' , המצפה , שנה שמינית , 8 - 7 ( י " ט בשבט וכ " ו בשבט תרע " א ) , עמ' . 2 - 1
|
|