|
|
Page:2
רחבה ולהשפעה רבה . זבה אלרן בוחנת את אסופת האגדות הפופולרית הראשונה שערך ההיסטוריון והסופר זאב ( וואלף ) יעבץ , מנתחת את סיפורו של חוני המעגל המובא שם , ומראה כיצד סיפור זה מאפשר לעורך לבטא את הזיקה לפולקלור בין לאומי ולערכים לאומיים אוניברסליים שהוא שאף לייצג באמצעותם את היהדות . רוני באר מרכס עוסקת ביחסם של ראשי האורתודוקסיה כלפי העברית בשנים הראשונות לתחייתה . לשם כך היא מנתחת את מקומה של הלשון העברית בכתב העת הלבנון , ביטאונה של האורתודוקסיה היהודית בליטא במחצית השנייה של המאה ה . 19 גדעון כ " ץ בוחן את בעיות הזהות של גיבור אלטנוילנד , פרידריך לבנברג , ומצביע על המשמעות הרבה שיש לתרבות היהודית בריפויו ובאפשרות הנפתחת לפניו להשתייך לבני עמו . ' התחלה ' ממין אחר מתוארת במאמרו של ניחם רוס . במחקרו מתברר מקומה של פרשת ההתנגדות לחסידות בראשיתה בעולמן של הישיבות הציוניות הדתיות בישראל בעשורים האחרונים . המאמר האחרון בשער זה עוסק באחד העם . עינת רמון טוענת במאמרה שמאמציו ההגותיים היו בהאחדת הניגודים בין שמרנות לאומית ודתית ובין פריקת עול מצוות . בעיני רמון כך הצליח אחד העם לגבש פתרון חלופי לרפורמה ולאחד את החשיבה המשכילית והאורתודוקסית . זה מובן ' חידוש הרוח הלאומי ' אצלו , והוא מגבשו בהדרגה במהלך שנות כתיבתו . השער השני עוסק במיפוי החילוניות , בבירור משמעותה וגם בערעור על תוקפה של קטגוריה זו . יובל גובני מבחין במאמרו בין מיני חילוניות . הדוגמאות היסודיות המשמשות אותו במיפויו לקוחות בעיקר מראשית המאה ה – 20 א " ד גורדון , אחד העם ואחרים – אבל הן מוסיפות להתבטא בתרבות הישראלית . אבנר דינור מבקש להציע במאמרו חלופה לתפיסה שנוצרה בידי קבוצת אנשי רוח ישראלים המכונה במאמרו ' הוגי החילוניות היהודית ' . חלופה זו נשארת בגבולותיה של החילוניות אף שניתן לה פשר תאולוגי . לשם כך דינור מסתייע במחשבתו של הפילוסוף הגרמני יהודי הנס יונס . מחקרה של הגר להב נמצא בין הסוציולוגיה ובין התאולוגיה . היא דנה ב ' תאולוגיה פוסט חילונית ' , המוגדרת אצלה בתור החתירה להכליל ' נשגבות בתוך תפיסת עולם שמאמצת חלק ניכר מהנחות היסוד של הנאורות החילונית ' . אפשרות זו נבחנת אצלה בהקשר פמיניסטי ובשים לב ליחסה אל המקרה הישראלי יהודי . חנוך בן פזי מציע במאמרו תפיסה להתחדשותה של הזהות היהודית המתגברת על הדיכוטומיה דתי - חילוני והמושתתת על הגותם של עמנואל לוינס ומרטין בובר . השער השלישי באסופה עוסק באורחות החיים של ' חילונים ' או ' דתיים ' . בכך מתווסף ממד חשוב לתופעות החברתיות והתרבותיות הנידונות כאן . הן אינן מוארות רק כרעיונות אלא כצורות חיים קונקרטיות ; גם המתח שכבר הבחנו בו , בין המאמץ לבסס את קטגוריית החילוניות ובין הניסיון לערער עליה , מבוטא בדרכים נוספות . אנה פרשיצקי עוסקת במאמרה בטקסי חתונה ולוויה לא אורתודוקסיים בישראל . אלו הם טקסים אלטרנטיביים לטקסים המסורתיים , אשר מקורותיהם העיקריים הם התנועה הקיבוצית והיהדות הליברלית . פרשיצקי מציעה לראותם כפולחן פוסט חילוני ופוסט מודרני המשלב ללא קושי רכיבים דתיים וחילוניים . מאמרו של עודד בר הוא מחקר היסטורי . בר מתאר כמה
|
|
|