|
|
Page:10
אף שהתקופה שלפני קום המדינה אינה במוקד מחקר זה , ההיסטוריה החברתית של השפה הערבית ותוצריה היא שכבה משמעותית בתהליכי כינון הזירה המבנית שהתרחשו אחרי קום המדינה . המחקר בוחן את יצירתה מחדש של ההיסטוריה הזאת בזירה המבנית שהקצתה לה מדינת ישראל ואשר כוונה לקבוצת הפלסטינים אזרחי ישראל . מטרתו העיקרית היא לברר את מבנה הזירה הזאת ולהבין את אופני עבודתה לאורך התקופה שמאז 1948 ועד ימינו אלה . זירה מבנית זו מייצרת סוג מסוים של פעולות טקסטואליות וציבוריות בערבית , הפועלות בקרב ציבור הקוראים שלהן - קבוצת הפלסטינים בישראל . המחקר מתמקד באופני כתיבתו ובאופני קריאתו של הטקסט , שכן הכתיבה והקריאה הן פעולות של סוכנות חברתית הנאבקת על אופי יחסיה של קבוצת הפלסטינים בישראל כקולקטיב עם מדינת ישראל , שהיא חלק מרכזי בה , ועם המשטר הציוני . ההנחה הבסיסית היא שאופני הכתיבה והקריאה הם המנגנון המתרגם את הכוחות החברתיים , הכלכליים והפוליטיים אל תוך השפה הערבית ותוצריה . הם מפסלים את הכוח החברתי לכדי צורה טקסטואלית ציבורית בת חליפין בקרב ציבור הקוראים הפלסטיני . הטקסט עצמו , ברגע הופעתו , הוא כוח חברתי בפני עצמו הפועל לפי חוקים פנימיים , ופעולות הכתיבה והקריאה שלו מעצבות מחדש את הסובייקט הפלסטיני הכותב והקורא . התנועה הזו אינה ליניארית , אף שלעתים היא מוצגת כך ; זוהי תנועה רציפה הנעה בכיוונים שונים , ומטרתנו כאן היא לחלץ את דפוסיה ואת צורותיה . אין ספק שחקר ההיסטוריה החברתית של השפה הערבית ותוצריה במדינת ישראל הוא צורה של חקר ההקשר הקולוניאלי שהפלסטינים בישראל נמצאים בו . לכן סיפור ההיסטוריה של הסדר החברתי בפלסטין המנדטורית באמצעות סיפור ההיסטוריה של השפה הערבית ותוצריה הוא מהלך שמתבסס על תפיסה אנליטית באשר לסוגו של סדר חברתי זה . שדה המחקר רווי בספרות מחקר , ועמדותיה כה מגוונות עד שספק אם קיים עוד שדה מחקר השנוי כל כך במחלוקת אפיסטמית . ואם נחזור למקומו של המספר בתהליך הבניית הסיפור המחקרי הזה , הרי מתבקש להבהיר את תפיסתו האנליטית בהיבטים הרלוונטיים למחקר זה , ובעיקר באשר לסדר החברתי הפוליטי וליחסו כלפי קבוצת הפלסטינים אזרחי ישראל . בניגוד לתפיסות תיאורטיות אחדות , אטען כאן שסדר חברתי פוליטי יכול להתייחס לקבוצות נתינים שונות באופנים שונים ואף מנוגדים . במקרה שלנו , האופן שבו מדינת ישראל מתייחסת , באמצעות מנגנוניה , לקבוצת הפלסטינים שונה מיחסה כלפי היהודים האשכנזים ומיחסה כלפי היהודים הערבים . מדינת . 13 על תהליכי כינון ציבור הקוראים בחברות הערביות המודרניות ראו Hafez , . Genesis
|
|
|