|
|
Page:11
פתח דבר ספר זה עוסק בעיר הפלסטינית שהייתה ואיננה עוד . אין זה הספר הראשון שנכתב על חורבנה של החברה הפלסטינית ; אולם תפקידה של העיר כמחוללת של חיים ציוויליזציוניים לא הודגש דיו , בין השאר משום שלא נותרו ארכיונים מסודרים שאפשר לדלות מהם את המידע הנחוץ . היעדר הארכיונים הוא חלק בלתי נפרד מן החורבן , שמחק לא רק את החברה הפלסטינית אלא גם את ההיסטוריה שלה . הספר שלפניכם הוא ראשיתו של פרויקט שחזור העיר הפלסטינית מן המסד עד הטפחות . בשל היעדר הארכיונים , הדרך לעשות זאת הייתה באמצעות ארטיפקטים , אובייקטים , אפיזודות , ביוגרפיות וראיונות עם אנשים אשר חיו בעיר הפלסטינית לפני , 1948 כולם מטבע הדברים מעל גיל שבעים . אופיו המיוחד של ניסיון השחזור אינו מאפשר היגיון ליניארי של מחקר ; תחת זאת רוב המאמץ המחקרי הושקע בדלייה ובליקוט פרגמנטרי מן המקורות האלטרנטיביים שעמדו לרשותי . לפיכך אני מבקשת את סבלנותם של הקוראים לפרטים הרבים אשר נחוצים על מנת לשחזר את הפסיפס של העיר הנשכחת . אני מקווה שתהיה בכך גם תרומה מחקרית לנושא שהוזנח עד כה וגם תרומה תרבותית לחברה שקורותיה ירדו לטמיון . תחילתו של המסע שהוביל אותי לכתיבת הספר הזה בעבודת הדוקטור שכתבתי בהנחייתם המסורה והמאתגרת של מוריי , פרופ ' חנה הרצוג ופרופ ' יהודה שנהב . תודתי הרבה לשניהם . פרופ ' שנהב גילה עניין רב בנושא הספר מראשיתו והוא שעודד אותי לפרסמו . על כך , על ידידותו ועל השיחות המעמיקות הרבות עמו , שאפשרו לי לחדד את טיעוניי , אני חבה לו רבות ; פרופ ' הרצוג תמכה למן ההתחלה בהיגיון הפמיניסטי של הפרויקט ופרשה מעליי מטרייה שאפשרה לי לעבוד . לפרופ ' טובה רוזן אני מודה מקרב לב על הטיפול המסור והסבלני שהעניקה לי בהיותה היועצת המדעית של הספר . אין ספק שהשקעתה ומסירותה שיפרו את כתב היד לאין שיעור . תודה לפרופ ' דבורה ברנשטיין ולפרופ ' עמי איילון על הערותיהם החשובות שסייעו לי לשפר את כתב היד ולשכללו . שלושתם הוסיפו
|
|
|