|
|
Page:5
מבוא בהאא ' מח ' ול ועלית אולשטיין לפנינו אסופה ראשונה העוסקת בהתפתחות הלשונית של דוברי ערבית החיים בחברה רב - לשונית , המבוססת כולה על מחקרים שנערכו בישראל בידי חוקרים מן המכללות והאוניברסיטאות בארץ . בדומה לקהילות דוברי הערבית בעולם , גם הקהילה המקומית מתמודדת עם תופעת הדיגלוסיה המאפיינת את השפה ערבית והמשפיעה על רכישת האוריינות בשפת האם , ועם קשיים נוספים המשפיעים על תהליך הרכישה ( אסמיר , 2001 [ ערבית ]; משרד החינוך , . ( 1991 , 1989 למעשה , על דוברי הערבית בישראל לרכוש ארבע שפות : השפה המדוברת של סביבתם ; השפה הערבית המודרנית התקנית ; העברית , שהיא שפה שנייה בסביבה הרחבה ; והאנגלית , שפת התקשורת הבין - לאומית . אין ספק שזהו מצב מבורך , שכן כך שולט הילד הערבי בכמה שפות , ועם זאת הוא מקשה על תהליך הלמידה ועל ביסוס האוריינות . דיגלוסיה ( diglossia ) היא מצב של כפל שפה . במקרה של הערבית , בצד השפה המשמשת לתקשורת יומיומית , כלומר ערבית מדוברת על להגיה השונים לפי המיקום הגאוגרפי , קיימת שפה המשמשת לצרכים פורמליים , כגון כתיבה ותקשורת אקדמית , וברמה הגבוהה ביותר לצורכי דת . זוהי הערבית התקנית המודרנית , שהיא המשכן של הערבית הקלסית והספרותית , הערבית של הקוראן ( Saiegh - Haddad . &( Henkin - Roitfarb , 2014 מצב זה מציב אתגרים מרובים לא רק לרוכשי השפה הערבית כשפה זרה , אלא גם לדוברים ילידים הלומדים לקרוא ולכתוב . הלהג העממי המדובר נחשב לנמוך יותר , והלהג הגבוה מעיד על השכלה ומוערך יותר . כשילד דובר ערבית מתחיל את לימודיו בבית הספר הוא שולט היטב בערבית המדוברת בסביבתו , ובית הספר הוא שאמור לחשוף לפניו ולטפח לאורך הדרך את השפה התקנית הספרותית . מכיוון שאין דוברי ערבית תקנית ילידים , על כל לומד ולומד להתמודד עם אתגרי רכישתה במסגרת בית הספר . הקושי הראשון שתלמיד כיתה א ' נתקל בו כרוך בראשית הקריאה . מחקרים רבים הראו שילדים שלומדים לקרוא בשפה הדבורה בפיהם עושים זאת מהר יותר ובהצלחה רבה יותר מאחרים . אין זאת אומרת שאין דמיון בין השפה הדבורה לשפה התקנית , אך עדיין המרחק ביניהן יוצר קשיים . המצב הדיגלוסי משפיע על
|
|