sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

המבקר והמחבר הסורי כמאל אבו דיב ועל “ התיאוריה הדיאספורית " שפיתח הפילוסוף אילן גור - זאב . המאמר אינו מציע שיטות הוראה ספציפיות אולם הוא מכוון לכיוון הדיאלוג הפורה בתוך מסגרת כיתתית דמוקרטית , בעודו מנתח שירים חתרניים שתרגם בעצמו מערבית . בתחום לקויות השפה והתקשורת נוגע גם מאמרן של רחל יפעת , עירית מאיר וסיגל עוזיאל - קרל , “ קלינאי תקשורת ערבים בישראל : עמדות לגבי התאמה לשונית - תרבותית בהכשרה האקדמית ובעבודה המקצועית " . המחקר בדק את עמדותיהם של קלינאי תקשורת ערבים בארץ ביחס להכשרתם האקדמית ואת השירותים הניתנים לאוכלוסייה הערבית בתחום ההפרעות בתקשורת בישראל . מן הממצאים עולה כי למרות מגמה של שינוי בשנים האחרונות , על תוכנית הלימודים ועל ההשתלמויות והכנסים המקצועיים לעבור שינויים והתאמות לשפה ולתרבות הערבית . עוד נמצא כי יש צורך לשפר את ההסברה בקרב הציבור הערבי בכל הקשור לתחום של הפרעות בתקשורת ולשירות שאפשר לקבל מקלינאי תקשורת במוסדות ציבוריים . המאמר של עביר שאהין וסיגל עוזיאל - קרל , “ ביטויים מרפררים של ילדים דוברי ערבית בנרטיבים דבורים כתובים " , מציג את ממצאי מחקרן . המחקר ארך שנתיים ובחן את יכולתם של תלמידי כיתה ד ' דוברי ערבית להשתמש בביטויים מרפררים ( שימוש באזכורים ) לצורך ארגון מידע בשיח נרטיבי דבור לעומת כתוב . אחת ממטרותיו הייתה לבחון את השפעת הדיגלוסיה על כישורי שיח נרטיבי . משתתפי המחקר התבקשו לספר סיפור לפי תמונות בספר . כל משתתף סיפר את הסיפור פעמיים – פעם בעל פה ופעם בכתב . בשלב השני , כשהמשתתפים היו בכיתה ה ' , נאספו מהם ציוני הבנת הנקרא בבחינת המיצ " ב שהם עברו באותה שנה . ניתוח הנרטיבים שנאספו התמקד בשימוש בחמישה סוגים של אמצעי רפרור ( בשתי האופנויות , הדבורה והכתובה ) : תווית יידוע , חזרה לקסיקלית , מורפמה חבורה , כינויי גוף פרוד ונושא אפס . הממצאים מצביעים על דמיון בין המשתתפים בשימוש בביטויים מרפררים בשפה הדבורה והכתובה , אולם נמצאו הבדלים בין - אישיים בין המשתתפים בתדירות השימוש בסוגים מסוימים של ביטויים מרפררים . המאמר דן בהיבט האורייני של היכולת להשתמש בסוגי ביטויים מרפררים מסוימים בשיח לבין הצלחה בהבנה הנקרא ; כמו כן , בניגוד לטענה ששליטה בשפה הכתובה היא התנאי היחיד לרכישת אוריינות , המחקר הנוכחי מצביע על כך שהאוריינות מיושמת בשתי הווריאציות של הערבית – הדבורה והכתובה .

מכון מופ"ת


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help