sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:

“ בית לאומי “ מהצהרה זו התקבל בעברית במשמעות של אוטונומיה יהודית חלקית , ואילו לשפה הערבית הוא תורגם “ ווטן קוומי “ , דהיינו מולדת לאומית , ליהודים , תוך צירוף שתי המילים שתיארו בערבית המודרנית כפטריוטיות לאומית ושאיפה לריבונות . אחוזים בחרדותיהם ודוחים כל פשרה , הפלסטינים חרצו את גורלם כבר אז . מותר קצת לדמיין : לו הייתה קמה בארץ מערכת כל - ארצית של פוליטיקה ייצוגית , לו היה נערך מפקד תושבים , מתקיימות בחירות וקמים גופים מפלגתיים מודרניים - הייתה ההיסטוריה של הפלסטינים מתגלגלת אחרת . אלא שדחיית כל שיתוף פעולה רשמי עם ממשלת המנדט מנעה מודרניזציה שכזאת . בסערת המרד של -1939 1936 הידרדרה החברה הפלסטינית המפוצלת להרס עצמי . שם כנראה הייתה פרשת המים הראשית בתולדות העם הזה . האליטה נהרסה , ועמה גם מעמד הביניים המשכיל . חבורות לוחמים עממיות - מה שהעגה הציונית כינתה " כנופיות" - הכתיבו מאבק כושל בבריטים וביישוב היהודי , הרס וחורבן מבית בשאר המדינות שהיו תחת הבריטים או הצרפתים , נוסדו באותה עת תנועות , מפלגות , חוקות ואיגודים , שאליהם תועלה הפוליטיקה המסורתית . בקרב הפלסטינים נותרה על כנה הפוליטיקה החמולתית . היא מיחזרה פיצולים , קנאות , יריבויות ושנאות מסורתיות , חלקן עוד מהימים שקדמו לנביא . קו ההפרדה בפוליטיקה זאת עבר בין מחנה החוסיינים למחנה הנשאשיבים . היה זה פסיפס חסר תקנה של סכסוכים , בכל כפר , עיירה או עיר . אין הכוונה לומר כי פוליטיקה מודרנית מנטרלת את היצריות . אבל היא מאפשרת בניית מערכות של שיתוף פעולה , בניית כוח יעיל יותר כלפי אויבים , בניית חברה אזרחית על זרועותיה , וכלכלה מודרנית . ניצני מפלגות שקמו בקרב הפלסטינים בידי נציגי המעמד הבינוני המשכיל , לא צלחו . בסערת המרד של 1939 – 1936 הידרדרה החברה הפלסטינית המפוצלת להרס עצמי . שם כנראה הייתה פרשת המים הראשית בתולדות העם הזה . האליטה נהרסה , ועמה גם מעמד הביניים המשכיל . חבורות לוחמים עממיות – מה שהעגה הציונית כינתה “ כנופיות “ – הכתיבו מאבק כושל בבריטים וביישוב היהודי , הרס וחורבן מבית . מעמד הביניים הפלסטיני המשכיל לא התאושש אלא עם הקמת פת “ ח ואש “ ף בשנות השישים . האליטה עוד פרפרה עד תבוסת . 1948 בראש האליטה עמד מי שנבנה מלכתחילה על הפוליטיקה החמולתית וליבה אותה ללא הרף . “ המופתי הגדול “ , אמין אל - חוסייני היה אמן התככים כלפי עמו שלו , כלפי המרחב הערבי , וכלפי הבריטים . מול היהודים היה אנטישמי . אסונות הוא המיט על כולם , בייחוד על עמו . בשנים שהוליכו להכרעה על גורל הארץ גלה ממנה , אך ממרחקים עוד הגדיל לעשות . ב 1941 - ברח מעיראק לאיטליה של מוסוליני וממנה לגרמניה של היטלר . הנאצים לא באמת נזקקו לעצותיו כיצד להשמיד יהודים , אבל הוא הרס כל סיכוי להידבר לאחר המלחמה עם הבריטים . בנמהרותו צבע המופתי את הפרק ההוא כולו - שהיה מורכב הרבה יותר - בצבע הברית שביקש עם היטלר , הוא וכמה מראשי מחנהו . זאת ועוד , לאחר המלחמה מצא אמין אל - חוסייני את דרכו לקהיר , שם התקבל כבכיר הפלסטינים . בליגה הערבית קיבלו הפלסטינים כסא של משקיף בלבד , אבל חאג ’ אמין ידע איך לתמרן בסבך הפוליטיקה הבין - ערבית ולמנוע כל קו מדיני ריאלי בשאלת ארץ ישראל . בתוך כך עשה המופתי למניעת התאוששות הפלסטינים בארץ . לעת מלחמת העולם השנייה שרר שגשוג בפלסטינה . הבריטים , עדיין בראש האימפריה הגדולה בעולם , השקיעו בתשתיות משאבים עצומים . ואולם , בתום המלחמה החל משבר בארץ ובאזור כולו . בקרב הפלסטינים היו מי שניסו לשקם את חברתם ואת כלכלתם . מנהיגים יותר מפוכחים ניסו לשקם מפלגות , להקים מוסדות שטרם היו : קרן לאומית , ארגוני עובדים , ועדי פעולה , תנועות נוער , אגודות נשים ושלל מסגרות שאמורות היו לגשר את חלקי החברה השסועה ולהכינה למאבק שנכון לה . אלא שאמין אל - חוסייני הגולה לא השלים עם מפעל שאינו בשליטתו . ממרחקים הפעיל את אנשיו לסכל כל יוזמה . הטכניקות לכך כללו אלימות רצחנית . ( כדאי לקרוא בהקשר זה את ספרו של פרופ ’ מצטפא כבהא , “ הפלסטינים - עם בפזורתו “ , האוניברסיטה הפתוחה , . ( 2010 באיזה מצב הגיע הישוב הערבי הפלסטיני לשלהי 31 - ב ? 1947 באוגוסט של אותה שנה פרסמה ועדת אונסקו “ פ את המלצתה בדבר חלוקת הארץ . בספטמבר פתחו מדינות הליגה הערבית בדיונים בניסיון לגבש עמדה מאוחדת , צבאית ומדינית , באשר לתוכנית החלוקה . בפסגה שנערכה בעליי שבלבנון מונה גנרל עיראקי בשם אסמאעיל צפוואת לעמוד בראש ועדה צבאית , שבאוקטובר הגישה את הדו “ ח הראשון שלה . הוא קבע כי הישוב העברי מאורגן ומצויד היטב , וכי לישוב הערבי הפלסטיני אין יכולת עמידה מולו . הליגהנטלה אם כן את האפוטרופסות על הפלסטינים . היולכך השלכות על אופי הלחימה אחרי כ “ ט בנובמבר , משפרצו הקרבות בארץ ישראל . אחד מצירי המתח הייתה שאיפתו של עבד אל - קאדר אל - חוסייני , בן אחיו של המופתי , להיות מנהיג המערכה . מנגד שמה הליגה את הסורי פאוזי אל - קאוקג ’ י בראש “ צבא ההצלה “ . “ צבא “ זה מנה , לפי ההערכות הגבוהות יותר , 3 , 800 לוחמים , בעוד צבא “ הג ’ יהאד הקדוש “ הפלסטיני , בפיקוד עבד אל - קאדר אל - חוסייני , מנה כ 3 , 000 - לוחמים . היה זה חיל מתנדבים שהתבסס על לוחמים ומפקדים מימי המרד של 1939 - 1936 ועל מגויסים פלסטינים לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה . גם כוחות אלה - שנעזרו בכפריים חמושים לעת מצוא - היו אכולי סכסוכים וחסרי תכנון ותיאום ( כדאי מאוד לקרוא בהקשר זה את ספרו של דני רובינשטיין , “ זה אנחנו או הם “ , - 2017 ביוגרפיה של עבד אל - קאדר אל - חוסייני ודיון מהימן על החברה הפלסטינית בעת ההיא ) . ב 8 - באפריל נבלם צבא ההצלה של קאוקג ’ י בקרב על משמר העמק , והחל להתפורר כמה ימים לאחר מכן . באותו יום נהרג עבד אל - קאדר אל - חוסייני בקרב על הקסטל . למחרת יזמו לוחמי האצ “ ל והלח “ י קרב דמים אכזרי בדיר יאסין . מספר הקורבנות הערביים בכפר נופח לכדי מיתוס שתרם להתפוררות הפלסטינים ולמנוסת רבים מהם . עמדת האליטות הוותיקות החלטת האו “ ם מכ “ ט בנובמבר 1947 נתנה את האות לשרשרת אירועים אלימים ולמלחמת . 1948 נחזור אל המרחב הערבי כולו באותה שנה ובאלה שקדמו לה . ביום הדין בעצרת האומות המאוחדות הצביעו שש המדינות הערביות פה אחד נגד ההחלטה . משמעותה הייתה גם הקמת מדינה ערבית בפלסטינה , לא רק יהודית . אלא שהמדיניות של “ או אנחנו או הם “ היא שהכתיבה . ברקע היו כמובן סבך התככים הבין - ערביים , התחרות על

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help