sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:

כלל גדול בהתקפה היה ההפעלה החשאית , על מנת למנוע מן האויב ככל הניתן מידע על נוכחות צבא קיסר במרחב או על התקרבותו - או את נושאי ההתעניינות המודיעינית . היה צורך להסתיר את העובדה כי מידע כזה או אחר אכן נאסף והגיע לידי הפיקוד הרומי " עם שחר עמדו מוצבי החוץ – שבהתרוממויות הקרקע ליד המחנה של קיסר – על כך , שעורף האויב נלחץ קשה בהתקפת הפרשים ( אשר יצאו להתקפה כבר בלילה ) " . מטבע הדברים דיווחו הגייסות לקיסר על מידע זה , לצורך קריאת המצב השוטפת . על פריסת מערך של תשמועים , החיילים ששהו בחוץ בלילה – תפקיד שאיישו הספקולטורים - למדים אנו מדוגמות שונות ; למשל כשעמד קיסר מול פומפיוס בספרד . אותה שעה תכנן קיסר לנטוש את המחנה ולנוע ממנו והלאה למחרת היום . אילו היה מממש את כוונתו , היה נחשף להתקפה אגפית של פומפיוס בשעה שהוא יוצא לדרך . אלא שתשמועיו הודיעו לו מיד שעמדו על סימנים המעידים " כי פומפיוס נערך החל באשמורת השלישית כהיערך לקרב . אי לכך נתן קיסר את אות ההזדעקות לנשק " . כך נמנעה הפתעה . את הספקולטורים הפעיל קיסר גם כאשר רצה לצמצם , ככל האפשר , פעילות סיור ניידת , על מנת להצניע את כוונותיו . בשנת 54 לפני הספירה , בצפון גליה , הוא נקלע למצב קשה : במרחב בלתי מוכר ובקרבת אויב עדיף , הממתין לשעת כושר כדי לפתוח בפעילות קרבית - בעוד שהוא נמצא בשטח שהקשה על פריסת גייסותיו . " הוא שיגר ספקולטורים לכל הכיוונים , כדי לברר , מהו הנתיב הטוב ביותר , כדי לחצות בו את העמק " . במלחמה האפריקאית רומז קיסר , כי הייתה בידו יחידת ספקולטורים מרכזית , אותה הפעיל למשימות מיוחדות , בהזכירו במיוחד , כי הורה ב 7 - בפברואר של 46 לפני הספירה ש " על הספקולטורים וכל שאר סגל המפקדה להתייצב אצלו " . תחקור שבויים ועריקים מקור עיקרי נוסף למידע על האויב והשטח היה תחקור שבויים ועריקים . הדבר נעשה תכופות בידי קיסר עצמו : " על ידי חקירת השבועיים , מדוע אריוביסטוס נמנע מלצאת לקרב מכריע , גילה קיסר את הסיבה לכך " . כך למד קיסר מפי שבוי , כי קוריאוס , ראש הבלוואקים , בחר ששת אלפים רגלי ואלף פרשים כדי לשימם במארב " במקום שבו העריך כי הרומאים ישגרו את גייסותיהם , כדי לאסוף אספקה ומזון " . את המידעמפיהשבוייםהשלימוהעריקים . הראשונים , אףשידעו אתהאמת , לא אבותכופותלגלותה . האחרונים לא תמידידעואת שרצהקיסרלדעת . זאת ביקשו לתקן בצאתם לחטוף שבויים . עם זאת נקטו פעולות שונות כדי לעודד עריקים . הדברים נשמעים , מבין השורות , בתיאור מן המערכה באפריקה : " מספר ניכר מבעלי כל הדרגות בצבא היריב ערקו ובמקביל – נלקחו בשבי לא מעט מפרשי האויב והרגלים שלו , וכתוצאה נודעה תוכנית האויב . כוונתו הייתה להפתיע את קיסר עם שיטות לחימה חדשות ובלתי מוכרות " . על היערכות האויב וביצוריו ליד התמזה , בשעת הפלישה לבריטניה , עמד קיסר גם כן בפני שבויים ועריקים , לרבות על המכשולים והמלכודות התת מימיים , שלא היו ניתנים לגילוי על ידי סייריו . זה מביא אותנו לבעיית אימות המידע , המתקבל מכל מקור שהוא באמצעות הפעלת מקורות נוספים . עיקרון זה , המהווה עד היום נכס צאן ברזל בעבודת הביון , היה מקובל כבר בימי קיסר , ובהתאם נקט את פעילות הביון היזומה שלו . כך למד קיסר מן הספקולטורים הפרוסים , במערך של תשמועי לילה , כי האויב החל בנסיגה באשמורת השנייה . קיסר חשש מלדלוק אחריהם מיד , מחשש מנסיגה מבוימת וממארב גדול מאוד . לפיכך שיגר , עם בוקר , את האפספלורטורים קדימה , והם אימתו את הדבר . אף שסקירה זו מתמקדת במודיעין הקרבי , נעמוד בקצרה גם על המודיעין האסטרטגי . לקבלת רקע ומידע כללי , פנה קיסר – כקמ " ן בן ימינו – לספרות , ככל שהייתה קיימת , המתארת את מרחבי היעד . עדות לכך קיימת ב " פליטת קולמוס " אקראית של קיסר : " האזורים הפוריים ביותר בגרמניה , סביב ליער ההרקיני , אשר כפי שאני למד היה ידוע לארוסטנס ( מגדולי הגיאוגרפים במאה השלישית לפני הספירה ) ולכמה יוונים אחרים תחת השם היער ' האורקני '" . מלבד הכתובים נשאב מידע מנוסעים ובעיקר שוחרים , שלפי הממצא הארכיאולוגי שבידינו עתה , חדרו תדיר אל מעבר לגבולות האימפריה . בהתאם , חיבר קיסר צי " ח לאיסוף מידע בסיסי ערב פלישתו המתוכננת לבריטניה , בסתיו של שנת . 55 הוא כינס שוחרים מכל מקום כדי לספק תשובות בנושאים שונים : ממדי האי , מספר השבטים שדרו בו , אורחות הלחימה שלהם , חוקיהם ; ועל הנמלים שבאי , המתאימים לעגינה של מספר אניות גדולות ממדים . כשנתחוור לקיסר כי המידע שבידי השוחרים לא הגיע מעבר לרצועת החוף שמול גאליה , הוא החליט לשגר למשימת בילוש וריגול לעומק האי את וולוזינוס , על סיפון אניית מלחמה . ברם וולוזינוס לא נחת בחופי בריטניה , והסתפק בתצפית מסיפון האנייה בלבד . ניסיון הנחיתה הראשון של קיסר נכשל . בעל כורחנו סוברים אנו , כי היעדר מודיעין נאות היה בין הגורמים החשובים לכישלון זה . מה גם שקיסר עצמו מנה את השיבושים שהחופים , הזרמים , השטח וכיוצא באלה גרמו . עם זאת , קיסר לא העניש את וולוזינוס , דברי הביקורת שלו כבושים ואף כוללים נימה של הסבר והבנה לקצין , אשר " חשש להפקיד את גורלו בידי הילידים " ( הברברים ) . רק מעטים הם בעלי תכונות אופי המאפשרים להם לפעול כהלכה , ביחידות או כוח זעיר , במשימות הרחק מאחורי הקווים ובלב ארץ אויב . לסיכום מתברר כי בני אותו זמן היו ערים כבר אז לעובדה , כי ערך הביון במרכיבי הלוחמה הקיסרית ובהצלחתה היה רב . התרשמות זו נמסרת לנו על ידי המחבר האלמוני של קורות המלחמה האפריקאית : " הוא לא הוציא את פקודותיו על ידי הזדעקות אישית לתצפית ולימוד המצב מראש החומה , שהרי מפליאה הייתה בקיאותו בחוכמת המלחמה . על ידי הפעלת מערך של צופים ורצים למד את אשר נחוץ , כשהוא ישוב במפקדתו , כדי להשתית על זה את תכנונו . בל נטעה - אין להסיק מכך שקיסר ניהל את מלחמתו בדרך כלל מן המפקדה שבעורף . נהפוך הוא : גם פעילות הסיור האישית שלו ידועה לנו היטב . ברם הדברים באים להביע תמיהה על כך , כי באותם ימים של אמצעי בקרה , שליטה ותקשורת לא משוכללים , יכול היה מפקד כללי , באמצעות מערך מודיעיני פרוס ושגרתי , לקרוא את הקרב כהלכה - ואף לתכנן צעדי נגד . אמור מעתה : כשקיסר דיווח על נצחונו על מלך ליד זילא ב 2 - באוגוסט של שנת 47 לפני הספירה במשפט הקצר " באתי , ראיתי , ניצחתי " ( vini , vidi , - ( vici אין ספק , כי בכך נכרכה פעילות מודיעינית למופת , שתרמה את שלה לניצחון המהיר . לעיון נוסף על אודות " ריגול ומודיעין ברומא העתיקה " , כולל המודיעין של יוליוס קיסר , ראו מאמרו של רפי קיטרון במבט מל " מ , 64 אוקטובר 2012

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help