|
|
Page:
על ראשי המודיעין מוטל עול מוסרי מיוחד ואחריות רבה להבחין בין מותר ואסור , בין פעולה לא אתית ( מוסרית במסגרת התפקיד ) ובין פעולה לא אתית אסורה . ואוסיף : איש מודיעין חייב להיות סקרן , להביט סביב , לשאול שאלות . החקרן הסקרן ישאל ויבקש תשובות , ופעמים רבות יקבלן . הקברניטים מתפעלים ככלל , ראשי הממשל בישראל רוחשים כבוד רב לקריאת חומר מודיעיני ובמיוחד חומר גולמי , ולחוות דעת המודיעין . מי מראשי הממשל – ראשי ממשלה ושרי ביטחון – שבא משירות ביטחוני , לרבות מודיעיני בעצמו , מתחבר לכך בקלות ; אחרים , שלא היו בעולם זה או קרוב אליו , מסוקרנים ומתפעלים מהאזנות הסתר ומהפעלת סוכנים . זכורני באיזו שקיקה היה הנשיא חיים הרצוג , ראש אמ ” ן פעמיים , שהייתי מתדרך אותו מדי שבוע כמזכיר הממשלה , גומע את סיפורי המגעים החשאיים שניהלנו . ליווי תהליכים מדיניים לגופי המודיעין תפקיד בזיהוי תהליכים ופוטנציאל . עליהם לנקוט זהירות רבה מנטילת אצטלה של חיווי דעה על העמדה שצריכה ישראל להציג , ללכת בין הטיפות וללוות את המשא ומתן , לפניו ובמהלכו . מעקב אחרי הלכי רוח ועמדות בצד שכנגד הוא חיוני , וישנם כל הכלים לכך . יש חשיבות להרחבת המעגל של הפצת מידע מודיעיני לגורמים העוסקים במשא ומתן עצמו , לא רק לקברניטים . הערתי על כך בשעתו בעקבות לקחי המשא ומתן עם מצרים . הואיל ונשאתי לאורך שנים שני כובעים , הן כעוזר שר החוץ ( ולימים כמזכיר הממשלה ) הקורא את החומר שהועבר לראש הממשלה ולקבינט , והן כנושא ונותן בעצמי . ערב קמפ דיויד נכתבו ניירות טובים , במו ” מ על חוזה השלום עם מצרים היו צוותי מודיעין ובהם רבי הסרנים אברהם סלע וז ’ק נריה , לימים אלופי משנה , שהביאו חומרים מדי בוקר לשר החוץ - אך לו בלבד . לימים מונו קציני מודיעין למשלחות המו ” מ . אתי עבדו אנשים כמו עמוס גלעד , קובי חייק ומוטי דמיטשטין . עבודתם הייתה מועילה מאוד במו ” מ עם ירדן ( במיוחד ) והפלסטינים , אך הם לא היו מופקדים לנהל מעקב מודיעיני על כוחותינו שלנו . בעת שהייתי ראש משלחתנו למו״מ עם ירדן והפלסטינים , נפתח בוושינגטון ערוץ אוסלו בהפתעה גמורה וכמעשה עשוי . לאחר חמש שיחות הפצרה מצד רבין נשארתי במו ” מ עם ירדן , ולא התחרטתי . בנושא ירדן שולב המוסד , בעיקר אפרים הלוי , שגם ארגן את כל הפגישות החשאיות עוד מאמצע שנות ה , 80 - כשם שארגן המוסד את הפגישות בין משה דיין לשליח המצרי תוהאמי במרוקו ב , 1977 - לפני ביקור סאדאת . אך המודיעין הצבאי לא שולב בראשונה בנושא מצרים , וגם בנושאי ירדן שולב חלקית בלבד בהנחיית רבין , מה שגרם מעט אי נעימויות . מפקד יחידת המיפוי של אמ ”ן חיים סרברו תרם תרומה חשובה בנושא הגבול עם המדינות השכנות . היבט מודיעיני פחות מוכר , המיפוי הצבאי , הוא בעל ערך רב להסכמים הכרוכים בקביעת גבולות . במו ” מ עם סוריה בימי ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק , אלוף אורי שגיא , לשעבר ראש אמ ” ן , מילא תפקיד חשוב . במו ” מ עם לבנון ב 1982– - 1983 לא היה ליווי מודיעיני , אף כי האלופים אברהם טמיר ואורי שגיא ואחר כך מנחם עינן , היו חברי משלחתנו . גישתי הברורה לאורך השנים כי היה מקום לשתף את אמ ” ן בנעשה במגעים עם מצרים ב , 1977 - שיתוף שהיה אולי מועיל להבנת התקופה . ביטחון מקורות המודיעין קהילת המודיעין נדרשת להגן על מקורות המידע . יש לכבד זאת , אך אין מקום להפריז . בהיותי ציר בשגרירות בוושינגטון התקוממתי כי חומרי השגרירות מגיעים לשלוחת המוסד אך לא להיפך , מן השלוחה לשגריר ולאנשיו , גם כשהחומרים אינם שונים מאלה שכתבו אנשי משרד החוץ בשגרירות . יום אחד עשיתי מעשה : הוריתי למחלקת הקשר , כפעולת גומלין , למדר את אנשי השלוחה מחומר אנשי השגרירות האחרים . לא אדרש כאן לפרשת פולארד מנובמבר , 1985 שהייתה לדידי כציר בשגרירות כרעם ביום בהיר . שמעתי לאחר מעשה על הוצאתו , יחד עם רעייתו הראשונה , ממתחם השגרירות , והשמים כמעט נפלו . הנספחות הצבאית מיהרה להוציא עצמה מן הסיפור בדרך שלא אדרש אליה . הפעלת פולארד על ידי הלק ” מ הייתה דוגמה מובהקת למשגה כבד תוך התעלמות מהתמונה הכוללת החיונית יחסי ישראל - ארה ” ב . המשפט , העולם החשאי והטרור מתוך גישת תכלול בין - זרועי הוקם במזכירות הממשלה ב 1987 - פורום בראשותי למעקב בנושא האנטישמיות , שלא היה קיים עד אז . כל הגורמים הרלבנטיים – משרד החוץ , המוסד , נתיב – חברו לשיתוף פעולה טוב וראוי , בוודאי בהשוואה ל ” מלחמות יהודים” מוגזמות בתחומים אחרים . נושאי מודיעין משיקים מדי פעם לעולם המשפט . דוגמה בולטת היא פדיון שבויים . נזדמן לי שלוש פעמים לעסוק בשחרור אנשי מוסד שנעצרו במדינות זרות ב ”תאונות עבודה ” , בירדן , בשוויץ ובקפריסין . בתקלות בשוויץ ובקפריסין היו המגעים מול התובעים הכלליים של המדינות הללו . בשווייץ הייתה תובעת כללית לא קלה , קרלה דל - פונטה . “ נדנדתי ” לה בטלפונים כמעט כל יום , נעשו פעולות בצינורות מודיעין , ואכן הושג הסדר טיעון נוח . עמדתי על כך שהעצור ששוחרר יאשר אישית שיחזור למשפט , למקרה שאירוע כזה יישנה וכדי שמדינת ישראל תהא אמינה . בקפריסין האתגר היה בניית אמון עם התובע הכללי אלקוס מרקידס , אדם עצור וחמור סבר . העצורים שנשפטו לשלוש שנים ( לאחר הסדר שלא כלל עבירת ריגול ) שוחררו אחר מו ” מ , והתובע הכללי עמד בדיבורו באשר למועד ואף הקדים אותו . חובתה של המדינה לסייע לא רק למכהנים עתה , אלא גם למי שפרשו , כשהועלו באוב פרשיות עבר , וכך פעלנו . בית המשפט העליון , כמו בתי משפט אחרים , נתקל לא אחת בחומר מודיעיני בתיקי ביטחון שעניינם ריגול , ובמיוחד טרור . השופטים מעיינים בחומר חסוי . עם השנים לומד שופט להבדיל בין עיקר לטפל , גם בחומר זה . לשמחתי , למיטב ידיעתי לא הייתה מעולם הדלפה של חומר חסוי מצד שופטים . הדברים נאמרו בערב עיון מטעם מכון ממרי בירושלים לכבוד הספר " לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי – מבט מבפנים " ( 2017 ) מאת אפרים לפיד . המאמר המלא באתר המל ”ם ראש ה ” מוסד ” לשעבר אפרים הלוי . ארגן את הפגישות החשאיות עם ירדן עוד מאמצע שנות ה 80 -
|
|