sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:

שרבים מאנשיו נהרגו ונפצעו . גדוד השריון הישראלי התקדם לעבר התעלה , ואילו אנשי הגדוד המצרי ששרדו את הקרב , חזרו רגלית לראש הגשר של דיביזיה חי " ר . 7 לאחר שהתארגן מחדש , קיבל הגדוד הוראה להיערך בשדה התעופה בכברית , כדי להגן עליו מפני פשיטה של האויב או הסתננות . הגדוד השני של החטיבה האמפיבית היה גדוד . 603 לגדוד זה לא ניתנה ההזדמנות להתקדם בציר לעבר מעבר המיתלה כמתוכנן . הוא הצליח לעבור את האגם המר הקטן , הגיע לחופו המזרחי בסביבות השעה 16 : 00 ונערך מחוץ לשדה המוקשים . קרב קשה התפתח בינו לבין פלוגת טנקים ישראלית , שהתקדמה לעבר כברית מזרח . לפיכך הוקצתה פלוגת טילי נ " ט מדיביזיה חי " ר 7 לסייע לו בבלימת התקפת הטנקים . הפלוגה הישראלית נאלצה לסגת מזרחה , לאחר שאיבדה שני טנקים ושלושה רכבי טילים . גם מטוסים התקיפו את גדודי החטיבה , ועמם אש ארטילרית וטנקים . לפיכך לא הצליחה החטיבה להתקדם לביצוע משימתה . משימתו המקורית של הכוח האמפיבי להגיע למעבר המיתלה בוטלה , והוא קיבל משימה חדשה : להשתלט על המוצב הישראלי בכברית מזרח בשיתוף עם פלוגת טנקים מחטיבה 25 שריון העצמאית , שסופחה לדיביזיה חי " ר . 7 הגדוד הממוכן הצליח במשימתו והשלים את כיבוש וטיהור המוצב הישראלי המבוצר ב 9 - באוקטובר . בעקבות זאת הצטרפה מפקדת חטיבה 130 האמפיבית לגדוד הממוכן , שנערך במוצב כברית מזרח . בעקבות כישלונה לבצע את משימתה המקורית , החליט מפקד הארמיה להכפיף את החטיבה לפיקוד ישיר של מפקד דיביזיה חי " ר . 7 הכוח נותר במקומו , והוטל עליו להגן על ראש הגשר בגזרתו . ההיסטוריון המצרי מתייחס ליכולת לבצע את המשימה ההיסטוריון המצרי לואא ' ( אלוף ) ג ' מאל חמאד , המתאר אירוע זה בספרו " הקרבות המלחמתיים בחזית המצרית " , מדגיש כי המשימה שהוטלה על חטיבת חי " ר ממוכן 130 האמפיבית הייתה גדולה במידה רבה מכפי מידותיה ויכולותיה הקרביות . מאפייניה של חטיבה זו , חימושה ויכולות הלחימה שלה , הסביר , לא אפשרו לה לבצע את המשימה שהוטלה מלכתחילה . מי שהבין זאת בברור היה הרמטכ "ל דאז , פריק ( רב אלוף ) סעד אל -דין שאזלי . בזיכרונותיו על מלחמת אוקטובר כתב שאזלי כי פיקח באופן אישי וישיר על תרגיל שביצעה חטיבה זו , בליל 19 - 18 ביולי , 1973 לבחינת יכולתה וכשירותה . הוא ציין כי לטנקי חטיבה אמפיבית , 130 שהיו טנקי , PT - 76 היה כוח אש רב נגד כוחות האויב ומוצביו הלא מבוצרים . עם זאת , שריונם המועט וקוטר התותח הקטן שלהם הפכו אותם לנחותים מול טנקי ישראל הבינוניים , שהיו מצוידים בתותחי 105 מ " מ . לדברי חמאד , עובדה זו , שהבהיר שאזלי בזיכרונותיו , מביאה לשאלה מה עמד מאחורי ההחלטה להטיל משימה זו על שני גדודי חטיבת החי " ר הממוכנת האמפיבית - כשיכולותיה הקרביות לא אפשרו לה לבצעה . שני הגדודים , שנעו מזרחה לעבר שני המעברים , ציפו - כנראה בהתאם למידע שקיבלו לפני תחילת ההתקפה לגבי תוכנית צה " ל " שובך יונים " - להיתקל בהתקדמותם בגדוד שריון ישראלי , שיכלול 40 - 35 טנקים . למצרים היה ידוע כי חטיבות השריון של כוחות העתודה של צה " ל , הערוכות בקרבת אזור המעברים , יתקדמו במהירות המרבית מערבה , עם תחילת מעבר הכוחות המצריים את התעלה . זאת כדי לבצע התקפת נגד טקטית נגד היחידות המצריות , שהצליחו לבסס את אחיזתן בגדה המזרחית . היה ידוע כי חטיבת שריון ישראלית , בפיקוד אל " מ דן שומרון , ערוכה בגזרה הדרומית , וכי לא היו לה דרכים להגיע לגדה המזרחית אלא דרך הגידי והמיתלה . מהשוואת יחסי הכוחות בין הצדדים עולה כי בכל ציר פעל גדוד חי " ר ממוכן מצרי , שכלל לא יותר מעשרה טנקים קלים , בעלי שריון קל ותותח בעל קוטר קטן של 76 מ " מ . זאת בעוד שכוח שריון ישראלי מנה יותר מ 35 - טנקים בעלי שריון כבד , מצוידים בתותחים גדולים של 105 מ " מ . לטילי הנ " ט מליוטקה , בהם צויד כל גדוד מצרי , לא הייתה השפעה על הטנקים הישראלים כפי שקרה בלחימה ממזרח לתעלה , שם הצליחו אנשי הח "יר להפתיע את הטנקים הישראליים מטווח קצר ומאחורי מחסות ; זאת נוסף לסיוע שקיבלו מהטנקים ומהתותחים שירו מעמדותיהם בגדה המערבית . בקרב נייד ובשטח פתוח , לטילי המליוטקה הנישאים על כלי רק " ם יש יכולת מוגבלת בלבד מול בטנקים בעלי תותח ארוך טווח מהם בכמה מונים . חמאד סותר את מה שכתב שאזלי בספרו על הצלחות החטיבה למלא את משימתה המקורית . מפקד החטיבה , לואא ' ( אלוף ) מחמוד שעיב , אמר באוקטובר 2016 לעיתון אל - וטן בנוגע ללחימת החטיבה במלחמה כי למרות הלחימה הלא שוויונית מול ישראל , הצליחו כוחות החטיבה " לעצור את האויב מלהשפיע על מעבר כוחותינו בתעלת סואץ באופן נרחב ככל האפשר " . הגנרל גמסי , שהיה ראש אגף המבצעים של הצבא המצרי במלחמה , ציין בספרו כי צבא מצרים תקף את מתקני צה " ל באום חשיבה –שהמצרים הגדירו כבסיס הפיקוד והשליטה ובסיסי השיבוש - עם פרוץ המלחמה ב 6 - באוקטובר ובהמשך המלחמה , באמצעות מטוסים ורקטות / טילים טקטיים , אולם לא השיגו תוצאות . גם החטיבה האמפיבית לא הצליחה לבצע את משימתה - השתלטות על ג ' בל אום חשיבה ומתקני צה " ל שעליו . אם מהלך כזה היה מצליח , יש להניח שיכולות צה " ל לנהל את הלחימה מול הצבא המצרי היו נפגעות קשות – הן בתחום הפיקוד והשליטה , הן בתחום המודיעין והן ביכולות חיל האוויר . פני המלחמה בסיני היו יכולות להיראות אחרת לגמרי . מפקד החטיבה , לואא ' ( אלוף ) מחמוד שעיב , אמר באוקטובר 2016 לעיתון אל - וטן בנוגע ללחימת החטיבה במלחמה כי למרות הלחימה הלא שוויונית מול ישראל , הצליחו כוחות החטיבה " לעצור את האויב מלהשפיע על מעבר כוחותינו בתעלת סואץ באופן נרחב ככל האפשר" לואא ( אלוף ) עבד אל - מונעים ואצל . מפקד ארמיה 3

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help