sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:

בארגונים השונים - ללא פגיעה ביתרונות היחסיים של מי מהם . שיתופי פעולה , איחוד כוחות ובניין כוח משותף יכול למנף כל ארגון גם בתחומי העיסוק המיוחדים לו . כשמנתחים תהליכים בהקשר של חלוקות היסטוריות של דיסציפלינות יסוד במעגל המודיעיני , נראה כי הולך ומתמוסס הגבול בין גופי איסוף לבין גורמי ביצוע אג “ מי מוכווני מודיעין . הדוגמה המובהקת ביותר היא בתחום לוחמת הסייבר . הבנה זו מהווה מכפיל כוח ליתרון היחסי של ארגונים חשאיים במשימות אלה . מהם הדגשים לתוכניות הגופים המבצעיים החשאיים מכאן , התובנה העיקרית היא כי בצל חוסר הרצון להיכנס למערכות לחימה צבאית רחבות היקף , ממכלול שיקולים מדיניים , צבאיים , כלכליים וחברתיים שהוזכרו ועוד , עולה חשיבותם של גופים מבצעיים חשאיים . אלה צריכים לממש : מהלכים מבצעיים “ שוברי שוויון “ , בעלי הישגים דרמטיים , מתחת לסף המלחמה הכוללת . פעילות אלימה בעצימות מבוקרת , שלא ניתן יהיה להוכיח באופן מובהק מי הגורם שביצע אותה ומי עומד מאחוריה , ושתיצור מרחב הכחשה לצד המותקף שיאפשר לו יכולת הכלה של האירוע בהתאם לצרכיו . לנקודה זו חשיבות רבה בהקשר של מטריצת הסיכונים והסיכויים שבמסגרתה פועלת ישראל . הקו המנחה המרכזי בבניית היכולות הוא שילוב היכולת המבצעית החשאית , שתבוצע באופן שמצד אחד יגרום יריב נזק ישיר רב - היקף , שישבש את יכולותיו באופן מאסיבי או יגרום לו קושי אמיתי ומשמעותי למימוש יעדיו ותכניותיו ; ומצד שני לא יחייב את היריב לקבל החלטה על תגובה קשה , ויוכל להכיל את האירוע על פי ראותו . הניסיון מוכיח כי לא בהכרח יבוא מהלך תוקפני של הצד השני כתגובה מיידית לתוקפנות . לא מעטים המקרים שבהם מנהיגים הבינו את מגבלות הכוח שלהם , או הערכת המצב שלהם לגבי סיכויי הצלחה של תגובה אינם סבירים ונכונים . לפיכך הם עשו שימוש נרחב ביכולת ההכחשה , ונמנע עימות מיותר נוסף . דוגמה לכך הייתה היעדר התגובה של סוריה לדיווחים בתקשורת הזרה על תקיפת הכור הגרעיני שהיה בבנייה בצפון סוריה . הצורך ביכולת ההכחשה מתחדד לנוכח העובדה כי חלק מן העימותים באזורנו הם על רקע מאבקי דת . מלחמות דת מטבען מונעות ממוטיבציה של אמונה , והשיקול ה “ רגשי “ מקבל משקל רב . יכולת הכחשה של הצד ה “ סופג “ עשויה לקבל משנה תוקף ככוח מרסן מול דחיפה לתגובה לא רציונלית . חשוב שהיכולות שייבנו יאפשרו מהלכים ומבצעים מול היריב ביעד ובארצות הבסיס כאחת . מתחייבת רמת מוכנות גבוהה , יכולות מדף ויכולת הפעלה זמינה של כלים ומבצעים בלו “ ז קצר . הפעלת היכולות יכולה להיות הן כצעד מקדים ללחימה , הן תוך כדי מערכה צבאית , וייתכן שגם כמהלך סיום ויציאה מלוחמה קונבנציונלית . כדי לממש יכולות אלו יש לפעול במספר מישורים וכיוונים . ראשית , יש להכיר בצורך להגדלת משקלם ולהרחבת תפקידם ומשימותיהם של הארגונים החשאיים , ולשלוב משימות חדשות מעודכנות בתוכניות העבודה בהתאם . כדי לבנות כוח חשאי , שובר שוויון אלים או “ רך “ , רצוי להתמקד בכמה תחומי יכולות : א . סייבר - הגנתי והתקפי , המופעל במתארי הפעלה מגוונים ויצירתיים . ב . טכנולוגיה - מזעור , רובוטיקה , קשר ותקשורת , יכולות מרחפות , השתלטות מרחוק , I . O . T ועוד . ג . קידום והרחבת שיתופי פעולה חשאיים , מבצעיים ומדיניים , והקמת והרחבת בריתות עם מדינות שאין עמן קשרים דיפלומטיים . יש מקום לשקול גם שיתופי פעולה מגודרים עם גורמים הנחשבים כיריבים - לטובת מענה ממוקד נדרש . ד . הקמת מסגרות ויחידות ייעודיות , או התאמת יחידות קיימות עם מאפיינים המתאימים לזירות במאפיינן המשתנה . מימוש הפוטנציאל הרב הטמון בהגברת המשקל של הארגונים החשאיים במערכה מחייב הרחבת התיאום והשיתוף הבין - קהילתי , בדגש על הטכנולוגיה , המודיעין והתמיכה המבצעית . נדרש היתוך יכולות בממשקים שבהם היתרון היחסי של כל ארגון מובא כמכפיל כוח . מניתוח האיומים והמענים מסתמן כי ככל שחולף הזמן , גדל הממשק בין הארגונים וגדל הדמיון בין צורכי הפיתוח של כל ארגון בנפרד . הגברת שיתופי הפעולה בעת הזו לא רק תוסיף ותתרום לארגונים , אלא גם תאפשר ניהול יעיל יותר של משאבים ומניעת כפילויות . לצורך העמדת היכולות הנדרשות , מוצע לפעול להקמת פורום קבוע , רשמי וסדור , של הארגונים החשאיים . כדאי בהחלט לשקול לשתף , ולו חלקית , גופים משיקים כגון משטרת ישראל , רשות הסייבר הלאומית והממונה על הביומטריה . זה יעסוק במספר נושאים : א . עדכון שותף בתמונת האיומים בהיבטי בניין כוח . ב . תיאום , עדכון ושיתוף בתוכניות עבודה בתחומים רלבנטיים - על מנת לייעל מהלכים , בדגש על מיצוי האפשרויות לבנייה משותפת של יכולות גנריות או אחרות . ג . שיתוף ידע , ניסיון מצטבר , אירועים והפקות לקחים בהיבטי ההקשרים הרלבנטיים . מנגנון בין ארגוני לפתרון סוגיות משותפות , קונפליקטים מי שמחזיק ביתרון הטכנולוגי יגבר - בדגש על סייבר , מחשוב , קשר ותקשורת , רובוטיקה ומזעור . גם כאן ישנם שחקנים חדשים . לא רק מעצמות ומדינות מפתחות יכולות , גם גופים וארגונים קטנים יותר , ולעתים גורמים פרטיים אזרחיים . אמל "ח חדש מוכנס לזירה חדשות לבקרים ומפתיע את היריב וכיוצא בזה . ד . יזום מהלכים משותפים כמו פרויקטים ארוכי טווח ורכש בתחומי העניין . הפורום יכול להיות במתכונת דומה לוועדת ראשי השירותים ( ור “ ש ) , אך המשתתפים יהיו מובילי בניין הכוח הבכירים – מעין “ פורום ראשי מטה “ . הפורום ידווח לראשי הארגונים על פעילותו , יקבל הכוונות ואישורים מתאימים להכנסת פרויקטים ומבצעים לתוכניות העבודה של הארגון על פי יעדיו , משימותיו וסדרי העדיפויות . הנחת העבודה היא כי כל הארגונים החשאיים מקיימים מהלכי בניין כוח על פי משימותיהם והערכת המצב האסטרטגית שלהם , אך לא תמיד תוך הכרה , שילוב ותאום בין - ארגוני . גם שיתופי הפעולה הקיימים הם ברובם טובים , ומצביעים על בשלות הארגונים לעשות צעד נוסף ומשמעותי . הטלת אחריות על הארגונים החשאיים לבנות יכולות חדשות , מכריעות , “ שוברות שוויון “ מתחת לסף המלחמה וברות הכחשה היא אפשרות מתחייבת ונדרשת . היא תעניק לקברניט הרחבה של ארסנל כלי המלחמה העומדים לרשותו , הן בין המלחמות והן במלחמה בהיקף רחב . כדי לקדם מהלך כזה יש לראות את בניין הכוח החשאי העתידי כמערכה מנוהלת ומתואמת , שתיצור מיקוד , תמנע כפילויות ותאפשר בניית יכולות חדשות , משמעותיות וחשובות . אלה יופעלו בעיתוי ובמקום הנכונים , ככלי נוסף , תומך ומשפיע בידי קברניטי המדינה .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help