sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:

במזימה בריטית לסכסך בינו ובין היטלר . בחלק מההתרעות , כמו זו של ריכארד זורגה , סוכן בכיר של ה נ . ק . וו . ד ( ארגון ריגול הפנים הסובייטי ) ביפן , הוא מורה לזמן את האחראי ולהעניש אותו בגלל הדיווח על " הפרובוקציה " . טרפר עמד בראש רשת ריגול מסועפת במערב אירופה של שירות הריגול הצבאי של ברה " מ ) . ( GRU הוא קיבל מידע אמין ביותר על המלחמה המתקרבת והגיע בבהילות ב 21 - ביוני , 1941 פחות מ 24 - שעות משעת השין , לעיירת הקיט הצרפתית וישי , בירתה של מדינת הבובות שהקימו הנאצים לאחר כיבוש צרפת , שנה קודם לכן . טרפר עשה דרכו לבניין הנציגות הסובייטית ואף שהייתה זו שבת , הוא התעקש לפגוש מיד את גנרל סוסלופרוב , נציג GRU המקומי . כשדיווח לו על המלחמה הקרבה , הגנרל פרץ בצחוק . הוא הסביר ל " אוטו " כי מדובר בתרמית בריטית , אך טרפר עמד על שלו ורב עם הנספח הצבאי חרף דרגתו - ואף שלשניהם ברור לגמרי שהבוס במוסקבה לא יאהב לשמוע את החדשות . עצם העברתן אליו , ועוד בשבת , עלולה לסכן את השליחים שהביאו את הבשורה . עקשנותו של טרפר ניצחה . סוסלפרוב שידר למוסקבה שדר דחוף באותו הערב לממונה עליו , ראש ה GRU - גנרל גוליקוב והתריע על ההתקפה . השדר התקבל אצל גוליקוב שהעביר אותו ל " ווז ' ד " - לסטאלין . גוליקוב עצמו , כמו רוב רובם של אנשי המודיעין הסובייטיים , למד מזמן ליישר קו עם שמש העמים . חרף המידע המגוון שזרם אליו מסוכניו בנוגע לכוונה הגרמנית , ברה " מ לא הייתה מוכנה למלחמה . הסובייטים ביטלו את המידע כלא אמין וכתעמולה בריטית ואמריקאית . גוליקוב הורה כי יש להתייחס לידיעות על מלחמה קרבה עם גרמניה כזיוף . בנוסף הוא הוסיף בשולי ידיעות מטרפר כי הוא " מקור בריטי " , ולגבי זורגה שהוא סוכן כפול . הפעם , משום מה , בחר גוליקוב להעביר את הידיעה לסטאלין - ועוד ביום חופשה . סטאלין אמר כי הוא מתפלא על " אוטו " , שבדרך כלל שולח מידע חומר חשוב המעיד על שיקול פוליטי טוב . פה כשל ולא גילה מיד שמדובר במלאכה גסה של פרובוקציה בריטית . שש שעות לאחר מכן התחילה ההתקפה הגדולה , שעליה ישלמו בחייהם יותר מ 20 - מיליון תושבי ברה " מ . אזהרתו של טרפר העקשן ואמיץ הלב הייתה יכולה , ברמה מסוימת , לשנות את פני ההיסטוריה . הגנרל שכמעט אושפז בכפייה שלוש וחצי שנים לאחר מכן חזר על עצמו מצב דומה בצבאה של גרמניה . בחורף 1944 היה די ברור לכל מי שעיניו בראשו כי גורל המלחמה נחרץ . צבאות ארה " ב ומדינות המערב התקדמו ממערב , דרך בלגיה והולנד אל גבולות גרמניה , ואילו הצבא האדום התכונן למתקפה האחרונה שלו , שנועדה להוביל אותו מפרוסיה המזרחית אל לב גרמניה . היטלר הימר את ההימור האחרון שלו . הוא אסף את שארית כוחותיו ושלח אותם למתקפת נגד בהרי הארדנים . זו יצאה לדרכה ב 16 - בדצמבר , בעיצומו של חורף קשה ומושלג עמוק מתחת לאפס . המתקפה , שנשאה את שם הקוד " משמר הריין " , הצליחה בשלביה הראשונים . אולם , לאחר קרב ארוך על העיירה בסטון , שכונתה " הבליטה " , הורה הפיהרר בחוסר ברירה על נסיגה בתחילת ינואר . עוד קודם להוראת הנסיגה הגיע ראש המטה הכללי של צבא היבשה , הגנרל   היינץ גודריאן , למטהו של היטלר . הוא דרש להפסיק את   הקרב על הבליטה . לטענתו הייתה המתקפה גורמת לאבידות כבדות , בעוד שהכוחות המשתתפים בה דרושים להצלת הכוחות שלחמו בפולין , שעמדו בפני תבוסה . הגנרל דרש כי הכוחות במערב יופנו מזרחה לחזית הפולנית . היטלר סירב . לחיזוק דרישתו הראה הגנרל להיטלר תזכיר המפרט את מאזן הכוחות הקריטי בחזית פולין . דרישותיו נענו חלקית בלבד , והוא קיבל תגבורת קלה . גודריאן חזר לחזית המזרחית ונוכח כי אין כל שיפור במצב הנואש . בראשית ינואר 1945 הוא החליט לעשות ניסיון אחרון לפנות להיטלר . הוא הציג בפניו ב 8 - בינואר תזכיר שערך הגנרל גהלן , ראש המודיעין של צבאות המזרח ב " אבווהר " , שירות הריגול הגרמני , המפרט את סדרי הגודל של הכוחות הרוסיים . מסקנת הדו " ח הייתה : " לנוכח עוצמת הכוחות הסובייטים בחזית המזרח , אין עוד כל דרך להחזיק בעמדות של קבוצת הארמיות במרכז ומומלץ לסגת מכל מזרח פרוסיה " . למקרא הדו " ח הכריז היטלר שהם " אידיוטים לגמרי " וכי כל הנאמר בו " שקר גמור " , בצל תרמית של האויב . היטלר פקד להעביר את גהלן , שכתב את הערכת המצב , לבית מחסה ללוקים בנפשם . בין השניים פרץ ויכוח אלים בו נאלצו גנרלים שנכחו במקום להפריד פיזית בין השניים . גודריאן הטיח בהיטלר כי אם יורה על אשפוזו של גהלן בבית מחסה עליו יהיה לאשפז גם אותו עצמו . לפיכך החליט היטלר לבסוף לבטל את הפקודה הזאת . לאחר הדו " ח סירב היטלר להיפגש עם גהלן , ולמעט פגישה אחת נוספת ב 26 - בפברואר לא נפגשו השניים עד תום המלחמה . פחות מחודש לאחר מכן החלה ההתקפה הסופית של הצבא האדום , שהתגלגלה עד ברלין והביאה לסיום המלחמה . גהלן , לא נשלח לבית מחסה לחולי נפש ובמקום זאת הציע לשוביו האמריקאים להקים עבורם ארגון מודיעין בעזרת רשת הסוכנים שלו בברה " מ , וכך קרה . איש המודיעין היה האב המייסד של " ארגון גהלן " , שיהפוך לימים לשירות הריגול המערב גרמני . איש לא צעק שהמלך הוא עירום המתח בין היכולת לעמוד על דעה מקצועית שאינה מקובלת על הדרג הממונה לא שמורה רק לקציני מודיעין בכירים הניצבים מול " פרעה " מקומי . לעתים נדרש אומץ לב לחלוק על הדרג הפיקודי בתוך שירות המודיעין עצמו . אחת ההאשמות המרכזיות בכישלון ההתרעה של מלחמת יום הכיפורים נבעה מחוסר היכולת של אנשי אמ " ן לחלוק על דעתו של ראש אמ " ן , האלוף אלי זעירא , שדיכא ביד ברזל כל דעה השונה מזו שהוא האמין בה . זעירא קבע ב 5 - באוקטובר , 1973 רק 24 שעות לפני פרוץ המלחמה , כי " הסבירות כי המצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה " . ועדת החקירה שקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים הורתה במסקנותיה להדיח אותו וכמה מפיקודיו הבכירים מתפקידיהם . הוועדה ששמעה את עדויות זעירא וקציניו הגיעה למסקנה : " הוא אימץ לעצמו את ' הקונספציה' שבנוקשותה המיתה את הפתיחות הדרושה והנכונות להתמודד תמיד מחדש עם המידע שזרם אל אמ " ן , והוא אף תרם לחיזוקה . בלטה אצלו מגמה לפסקנות של מפקד שנבעה מביטחון עצמי רב ומנכונות לשים את לאופולד טרפר . עקשנותו ניצחה והמסר הועבר לסטאלין

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help