|
|
Page:8
המחקר התבסס על 20 ראיונות עומק מובנים למחצה עם בכירים במחוז החרדי במשרד החינוך ועם מנהלים ומורים העובדים בבתי ספר ממלכתיים - חרדיים . כמו כן נותחו 102 מסמכים שנאספו ממשרד החינוך ומבתי הספר , הכוללים , בין היתר , סיכומי ישיבות , מכתבים ותוכניות עבודה . ממצאי המחקר מבחינים בין גורמים אשר הניעו או חסמו הצטרפות של בתי ספר חרדיים לחינוך הממלכתי - חרדי . הדיון בממצאים מתייחס לגורמים המניעים והחוסמים בתוך שלושה סוגים של הקשרים : הסוג הראשון הוא גורמים הפועלים " מלמעלה " – במשרד החינוך , ברשויות המקומיות ובשדות אחרים הקשורים במדינה ; הסוג השני הוא גורמים הפועלים " מלמטה " וקשורים בנסיבות ובכוחות בתוך בתי הספר ובקהילה החרדית ; והסוג השלישי הוא גורמים שנמצאים בתווך בין המדינה לבין הקהילה החרדית וקשורים ביחסים המורכבים בין המדינה לבין בתי הספר וההורים החרדיים ובתקשורת ביניהם . גורמים שפעלו מלמעלה - במשרד החינוך וברשויות המקומיות זרם החינוך הממלכתי - חרדי הוקם ב " חלון מדיניות " צר שהתאפשר עקב נסיבות פוליטיות אשר החלישו את כוחן של המפלגות החרדיות . בעת פתיחת חלון המדיניות לא הייתה מדיניות מגובשת אלא רק רעיונות ראשוניים , ומשרד החינוך היה מגויס להקמת הזרם הממלכתי - חרדי . עם זאת , הסדרים שלא טופלו בשנת ההקמה מפאת קוצר הזמן לא טופלו עד היום . זרם החינוך הממלכתי - חרדי לא עוגן בחקיקה ואף לא נזכר בחוזרי מנכ " ל . מוסדות חינוך חרדיים חוששים להצטרף לזרם הממלכתי - חרדי כל עוד החובות והזכויות של בתי הספר הממלכתיים - חרדיים אינן מעוגנות בחקיקה ונתונות ל " מצב הרוח " של המערכת הפוליטית בישראל , כמו גם לתעדוף של בעלי תפקידים בכירים במשרד החינוך אשר מתחלפים אחת לכמה שנים . עם הקמת זרם החינוך הממלכתי - חרדי הוקם במשרד החינוך גם המחוז החרדי , שמאגד את הטיפול בכל מוסדות החינוך החרדיים בישראל . השינוי
|
|
|