|
|
Page:12
המוסרי של העם היהודי . אם רוצים שהציונות תצליח אין לבסס אותה על מצבם הנוכחי של היהודים במערב , אלא על אלפי שנות ההיסטוריה היהודית . לפיכך שומה על הציונות לשאוב מהאמונה היהודית היסטורית על בוא הגאולה ומהמודעות לשליחות התרבותית שיש לה למען העולם , והיא תיתן לעם היהודי ״את התקווה שיוכל לתת לאנושות ערכי מוסר חדשים גם בעתיד״ . שטראוס שב ואמר ש״הציונות המדינית היא ארגונה של אי אמונה ביהדות״ , וטען שהוא היה מעדיף את ״הנטורליזם של פרויד על פני האידאליזם של יוסף״ ושל התנועה הליברלית ביהדות בכלל , שבעיניו הרב יוסף הוא נציגה . כשחושבים על הסיבות שבגללן שטראוס מפריך את המחלוקת הזאת נזכרים מיד בוויכוח המפורסם בין שטראוס לבין הפילוסוף הליברל יצחק יוליוס גוטמן , כיוון שבשני הוויכוחים האלה סלע המחלוקת איננו הציונות , אלא השאלה אם אפשר למצוא את שביל הזהב בין אתאיזם לאורתודוקסיות עיוורת . לדעת שטראוס האמונה הדתית היא ״דבר מה שהחשיבה הפוליטית מניחה״ , ואילו הוגי הדעות הליברלים סבורים שהדת היא סימוכין רציונליים להתגלות , ושהתפיסה הפילוסופית של אלוהים לא רק אפשרית , אלא היא גם נובעת ממחויבות דתית . בשנת , 1933 לאחר עליית הנאצים לשלטון , הופנו אל הרב יוסף איומים על חייו , ונתבע ממנו שיעזוב את גרמניה לאלתר . המצב היה חמור דיו כדי לגרום לאשתו ולבתו סוזי לנסוע לברלין . שתי הבנות האחרות כבר עלו לארץ ישראל . הרב יוסף עצמו נשאר בקהילה , כפי שעשו רבים מעמיתיו לרבנות במקומות אחרים בגרמניה , לרוב עד לשלב שבו כבר היה מאוחר מכדי להימלט מאימת הנאצים . בשנת , 1936 לאחר 34 שנות שירות לקהילה , הגיע הרב יוסף לגיל פרישה . הוא ואשתו עזבו את שטולפ ועלו לארץ ישראל . הוא התיישב בחיפה , ונעזר בשניים מחבריו הוותיקים : מקס אלק ( , ( Elk הרב הליברלי של שצ׳צ׳ין , שהצליח לבנות בחיפה קהילת ״בית ישראל״ משל עצמו , קהילה לא אורתודוקסית פעילה של מהגרים מגרמניה ( אלק גם לקח חלק בהקמת מרכז החינוך על שם ליאו בק בחיפה , הקיים עד היום ) , וארתור בירם ( , ( Biram שהרב יוסף Max Joseph , “ Zur atheistischen Ideologie des Zionismus ” , Der judische Student 25 20 . ) 1928 ( , 6 – 7 , pp . 8 – 13 ; 8 , pp . 6 – 17 ; 26 ) 1929 ( , 5 , pp . 15 – 22 בשני המאמרים האחרונים שכתב , יותר משיש הפרכה של תורת פרויד יש הפרכה של תורת שטראוס ודיון על ערכה הפילוסופי של הדת בהגות המודרנית . ibid . 25 ) 1928 ( , 6 – 7 , p . 11 21 22 בנימה פולמוסית ביותר סירב שטראוס לדבר על עניינים אלה עם הרב יוסף בגלל התעקשותו לדבוק ״באמונה דתית חסרת כוח וחלשת רצון״ , שכוונתה היא אדיפיקציה ( הארה ) ותו לא . ראו Strauss , “ Zukunft einer Illusion ” , ibid . 26 ) 1929 ( , 5 , pp . 22 – 27 Eliezer Schweid , “ Religion and Philosophy : The Scholarly Debate between Julius 23 Guttmann and Leo Strauss ” , Maimonidean Studies 1 ) 1990 ( , pp . 163 – 195
|
|