|
|
Page:12
בראי המחקר בעשורים הראשונים שלאחר מותו של אלברט איינשטיין בשנת , 1955 וביתר שאת בשנים האחרונות ממש , יצאו לאור מספר מחקרים אקדמיים ופרסומים פופולריים , העוסקים בסקירת עמדותיו של הפיזיקאי הדגול ביחס " למפעל הציוני " ול "שאלה הערבית " . מסקנות כותבי החיבורים הללו באשר למושא מחקרם אינן דומות , אם לנקוט לשון המעטה . מתקבל הרושם כי אחד הטעמים לדבר , ולאו דווקא הפחות שבהם , נובע מעמדותיהם ביחס לציונות ולסכסוך הישראלי - הערבי , ויש בהן כדי להשפיע על הפרשנות שהם מעניקים למשנת איינשטיין . הנה כי כן , במותו של איינשטיין כמו בחייו הוא אילן גבוה במיוחד , שרבים הם החפצים להיתלות בו או לחסות בצלו . התבטאויותיו ביחס ל " מפעל הציוני " ול " שאלה הערבית " שימשו ומשמשות מעין קרדום לחפור בו בידי מי שמבקשים לבקר את התנועה הציונית על מפעלותיה במדינת ישראל ואת יחסה ל " שאלה הערבית " או לצדד בהן , אז כהיום . דומה כי ניתן לחלק את הפרסומים והמחקרים שראו אור לשלוש קבוצות עיקריות : . 1 חיבורים המבקשים ללבן את עמדותיו של איינשטיין ביחס ל " מפעל הציוני " ול "שאלה מצוקתו בפרט . גם ליחסו המורכב של איינשטיין כלפי היהדות ומורשתה , כפי שהבין אותן , נודעו השלכות על הגותו . הרחבת המנסרת ההגותית , שבעדה נבחנה משנת איינשטיין ביחס ל " מפעל הציוני " , מגולמת בפרקי החיבור . הפרק הראשון עוסק בעולמם של יהודי גרמניה , בהוגים הבולטים שאחריהם נהו רבים מהם ובמגמות בקרבם ביחס למולדתם ולתנועה הציונית , אשר השפיעו על עמדותיו של איינשטיין . הפרק השני מתמקד במשנתו הפוליטית הכללית והעשירה של איינשטיין על השינויים שחלו בה עם השנים ובטעמים להם . הפרק השלישי מבקש לסקור את מה שבחרתי לכנות עידן התמימות ( , ( 1929 - 1919 כלומר את עמדותיו הראשוניות של איינשטיין ביחס ל " מפעל הציוני " ול " שאלה הערבית " , שבהן החזיק עד לפרוץ מאורעות תרפ " ט בפלשתינה . הפרק הרביעי מציג את עידן ההתפכחות ( , ( 1948 - 1929 התקופה שבה שינה איינשטיין את השקפותיו מן היסוד והציג את חזונו הדו – לאומי , שהתפוגג על סף הקמת המדינה היהודית . הפרק החמישי והאחרון פור שׂ את השקפות איינשטיין ל " מפעל הציוני " ול " שאלה הערבית " בעידן ההשלמה ( , ( 1955 - 1948 כלומר למן הקמת מדינת ישראל ועד ליום מותו ממש . בסיכום כללי של שנות הגותו הציונית ניתן לראות באלברט איינשטיין ציוני ביקורתי בשלושת העידנים הנזכרים . הגם שתמיכתו של איינשטיין במדינת ישראל , גולת הכותרת של הציונות , לא נבעה מהתלהבות , הוא התמיד בה , אף כי עמדו בפניו אפשריות רבות אחרות , ועל אף שביקר את התנהלותה בזירה הבין – לאומית וביחס ל " שאלה הערבית " . תקוותי שבהצגת משנת איינשטיין יש כדי לתרום להעמקת ההיכרות עמה ולהציב נדבך נוסף במפעל החשוב של חקר ההגות המדינית הכללית והיהודית .
|
|