sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

לניצחון הצבאי האדיר של מלחמת ששת הימים , שהביא כאמור את החברה ישראלית לכלל אופוריה עד כדי שיכרון חושים , היה גם מחיר שהלך והאמיר בחלוף השנים . אלפי חיילים וגם אזרחים נהרגו במלחמות , בפעילות צבאית סדירה ובמעשי טרור , ואלפים רבים נפצעו , מהם נותרו נכים . השכול היה נוכח בחיי היום יום , ולראשונה החלה החברה הישראלית , בייחוד לאחר מלחמת יום הכיפורים , לתת דעתה גם על הפגיעה הקשה של המלחמה באלה שנותרו בחיים , נכי גוף ונפש . נפילתם של עשרות חיילי צה " ל בשבי האויב במלחמת יום הכיפורים גרמה לשינוי תודעתי לעבר ענווה רבה יותר בקרב הישראלים וגם להסתכלות חדשה , אמפתית ומבינה יותר על התנהגותם של יהודים בתקופת השואה . במהלך העשור השלישי התחולל גם תהליך שנהוג לכנותו ' המישפוט ' או ' המשפטיזציה' של הספרה הציבורית . כוחה של הרשות השופטת התחזק מאוד , והנוהג לפנות לבית המשפט העליון בתור בית דין גבוה לצדק ( בג " ץ ) צבר תאוצה . פסיקותיו של בג " ץ הטביעו חותם עמוק בעיצוב המציאות , כמו למשל ההחלטה ב 1969 לאפשר שידורי טלוויזיה בשבת ושינוי ההגדרה ' מיהו יהודי ' בשנת 1970 בעקבות הבג " ץ בעניין רישום ילדיו של בנימין שליט כיהודים אף כי אמם לא היתה יהודייה . תהליך זה הוליד את התפיסה שהכול שפיט , ומן העבר השני החלה להשתרש התפיסה שזיכויו בדין של איש ציבור וממלא משרה מעניק לו תעודת הכשר אגב התעלמות מכללים בלתי כתובים של אתיקה ציבורית ומנהלים של מנהל תקין . פן נוסף של ה ' משפוט ' היה התחזקות מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה , שגם החל להשתתף בישיבות הממשלה , ומינוי יועצים משפטיים לכל משרד ממשלתי . ועוד בתחום המשפטי : בשנת 1968 נחקק חוק ועדות החקירה , שעל פיו הוקמה ועדת החקירה הממלכתית לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים – ועדת אגרנט . הוועדה חרצה במידה רבה את גורלה הפוליטי של גולדה מאיר ( בנוסף , כאמור לעיל , לדעת הקהל ) . על אף השינויים במאזן הכוחות בין שלוש הרשויות לטובת הרשות השופטת ועליית משקלם של גורמים נוספים – חוץ פרלמנטריים וחוץ מפלגתיים – בעיצוב דעת הקהל ובתהליכי קבלת ההחלטות , ואולי דווקא בזכותם , נותרה הדמוקרטיה הישראלית איתנה ויציבה , וכשהתחולל המהפך בבחירות 1977 ולראשונה בתולדות המדינה עבר השלטון ממפלגה אחת לאחרת , ההעברה התנהלה במסודר וללא תקלות . אלה הם קווי המתאר הכלליים ממעוף ציפור של העשור השלישי למדינת ישראל , . 1977 - 1967 המאמרים המכונסים בקובץ זה אינם מקיפים את כולם והם בוחנים גם עניינים נוספים שלא הוזכרו כאן . חוט השני המקשר בין מאמרי הקובץ הוא הניסיון לבחון עד כמה היתה מלחמת ששת הימים קו שבר בתולדות החברה הישראלית , ובאיזו מידה האירועים והתהליכים שהתחוללו במהלך העשור שאחריה היו המשך לתופעות שראשיתן עוד לפניה , ועד כמה הם בגדר מפנה ושינוי : אילו תהליכים שהתרחשו בשנים -1977 1967 הותנעו על ידי המלחמה ותוצאותיה , אילו תהליכים היא העצימה והאיצה , ובאילו תחומים לא הטביעה המלחמה חותם של ממש . במסגרת דיון זה שמביא הקובץ על משמעותו של העשור ראוי לפתוח באזכור מאמרו של יואב גלבר , ' הדרך להחלטת האו " ם , ' 242 שעיקרו ניתוח ניצניה של גישה דיאלקטית שהתגבשה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help