|
|
Page:9
חשוב שראוי להמשיך ולפתח . בהקשר הכיוון המחקרי הזה נקבע בקובץ מקומו של המאמר שכתב יוחאי אופנהיימר . בניתוח תפיסתו של שאול טשרניחובסקי אופנהיימר מוצא נוכחות של תפיסות מנוגדות זו לזו , מחייבות גלות ושוללות גלות , בתוך התפיסה ההגמונית הציונית וכחלק ממנה . מאמר זה אמנם שייך מבחינות רבות לקובץ גלויות ישראליות ולדיון בחברה היישובית בארץ ישראל , ואולם הוא מדגים היטב את התודעה הגלותית של זרות - שייכות שאפיינה את המהגרים היהודים עוד בארצות מושבם , בטרם הגיעו לארץ ישראל . המאמר מהווה אפוא מעין חוליה מקשרת בין שני הקבצים , ומלמד על החשיבות של כיוון מחקרי זה גם לחקר החברה בישראל ולא לחקר יהדות התפוצות בלבד . המאמרים שלעיל מאירים סוגיה מהותית שנדונה במרבית המאמרים בקובץ זה ורבות מהתפיסות היהודיות הרווחות בתפוצה מתחבטות בה : הניסיון להניח ולהגדיר אחדות קבוצתית יהודית ולטפח המשכיות יהודית , גם על רקע מציאות חברתית - תרבותית של טשטוש גבולות בין מעגלי שייכות יהודיים ולא יהודיים . בין שהמציאות המודרנית והמציאות הפוסט מודרנית , שמיטשטשים בהן הגבולות , נתפסות כאיום וכאתגר שלילי , ובין שהן מתפרשות כבסיס חיובי וחיוני של הזהות היהודית הקבוצתית , ההתמודדות אתן היא מרכיב חשוב ומועצם מאוד של חוויית החיים היהודיים בתפוצה . התמודדות זו היא נושא העל של קובץ זה . מאמריהם של אליעזר בן רפאל ויצחק קונפורטי ממקמים התמודדות זו בשני הקשרים שונים . מאמרו של בן רפאל מניח קונטקסט סוציולוגי תאורטי שבוחן את התופעה של תפוצות חוצות לאומים , תופעה שמתעצמת בקרב קבוצות תרבותיות ולאומיות מגוונות . תופעה רחבה זו משמשת לו כלי מסביר להבנת דפוסי התודעה הקולקטיבית העצמית של התפוצה היהודית ולהבנת יחסיה עם ה ' מולדת ' בישראל . מאמרו של קונפורטי מנסח קונטקסט היסטורי יהודי השוואתי . לצורך זה הוא מתמקד באופן שבו מדומיינים היחסים בין הגולה לישראל מנקודות הראייה של התפוצה לעומת נקודות ראייה ציוניות ארץ ישראליות . הוא נוקט השוואה זו כדי לבחון את מגוון האופנים שתפיסות יהודיות מרכזיות בתפוצה מבקשות להניח בהם אחדות יהודית גם על רקע התרופפות הנחות היסוד הבינאריות של מולדת - גולה . קבוצה ראשונה של מאמרים הכלולים בקובץ בוחנת סוגיה אחרונה זו באמצעות מקרי בוחן היסטוריים , ובחרתי להביאה כאן כסדר הזמנים , לפי התקופות הנדונות במאמרים . הלל כהן בוחן במאמרו את חלון הזמן הקצר שנפתח למימוש התפיסה של הזהות הממוקפת היהודית -ערבית בארצות ערב ובארץ ישראל . במיוחד הוא מבקש לנתח ולהסביר את ' מותה ' של אפשרות זו על רקע התעצמות הסכסוך היהודי - ערבי והקמת מדינת ישראל . מארק ריידר בוחן תקופה קרובה מעבר לאוקיינוס , ומציג את תפיסותיהם של סטיבן וייז וחיים גרינברג כשני ניסיונות למצב את מיזוג תפיסת הייחוד האמריקנית עם תפיסת הבחירה היהודית כמוקד חיובי נכסף של הזהות היהודית הקיבוצית האמריקנית . ג ' ונתן קרסנר מתמקד במערכת החינוך היהודי בארצות הברית בתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל ( . ( 1948 - 1928 הוא בוחן את אופני הגדרת ה ' מולדת' לעומת ה ' תפוצה ' , ואת דרכי ההתמודדות של תפיסות ציוניות אמריקניות עם תפיסות ציוניות ארץ ישראליות השוללות את הגולה ואת הצידוק לקיום היהודי מחוץ לארץ ישראל . גיא מירון מתמקד באגף הליברלי של יהדות גרמניה והונגריה בתקופה שעל סף ההשמדה בשואה . הוא מנתח את השינויים שחלו בדמיון העבר היהודי והעתיד היהודי על רקע האתגר הכפול שהציבו
|
|
|