|
|
Page:13
שהוא ייצג פעם , ולעבר . הלינה המשותפת לא הייתה כל כך נפלאה ' . מבחינתה , ה ' געגועים שלנו לקיבוץ ' מייפים את המציאות , אך ' הקריעה מאבא ומאימא הייתה טראומה שחיים שלמים לא יפצו עליה ' . הילדות בקיבוץ אינה רק עוד זיכרון , נוסטלגי או ביקורתי , אלא אירוע מכונן שנותן את אותותיו לאורך כל חיי בוגריו . גם עבור המגיב ' ארי ' הזמן החולף אינו מקור לנוסטלגיה . לדבריו , ממרחק השנים מתאפשרת דווקא הבנה עמוקה יותר של החבלה הנפשית שספג : ' לקח לי עשרות שנים להבין . גדלתי כמו בבית יתומים ( אני מקצין קצת בכוונה ) . הקשר הרגשי עם ההורים היה אפסי , הקשר עם אחיי לא היה קיים , נדרשת לדכא את הרגשות תמיד . אני מעריך את עצמי כנכה רגשית ' . הפער בין מאפייני החינוך המשותף ובין מאפייני חינוך משפחתי ' רגיל ' הוא מקור בעיותיו של ארי . אם הילדים אינם מתגוררים עם הוריהם ועם אחיהם ואין נוצרים קשרים רגשיים בין בני המשפחה , מה הפלא כי הילדים גדלים עם פתולוגיות קשות ? האומנם הייתה הילדות בקיבוץ טראומטית כמו שמגיבים רבים מספרים ? ואם כן , מה בדיוק גרם לה להיות כה טראומטית ? המגיב ' קיבוצניק בעבר ' עוסק בסוגיות אלה . בכותרת ' הבדל בין טראומה לשריטה ' הוא כתב : ' השריטות הכי עמוקות שלנו הן אלה שאנו כלל לא מודעים להן — כאלה שהופכות מבאג לפיצ ' ר . אז נכון , הלינה המשותפת לרוב לא הייתה טראומתית , אבל שרטה את כולנו לעומק ' . המגיב ' השרוט ' הצטרף אליו ותהה בעניין המודעות לטראומה . בכותרת ' שרוט שיודע שהוא שרוט ושרוט שלא יודע שהוא שרוט ' הוא כתב : מי שהגיע לקיבוץ בגיל צעיר מבין כמה השיטה מעוותת , חולנית ולא טבעית , הוא יוצא שרוט אבל יודע שהוא כזה ויכול לטפל בשריטה למרות שתמיד נשארת צלקת . מי שנולד בקיבוץ הוא במצב הקשה ביותר , הוא שרוט שלא יודע שהוא שרוט ולכן לא מטפל בזה . השריטה הקיבוצית כל כך גדולה לא רק בהיבט של הלינה שמשותפת אלא גם בתחומים רבים אחרים . רק הקיבוצניק שיוצא לחופשי מתחיל להבין את הבעיה ואז זה בדרך כלל מאוחר מידי . מי שנולד בבית משוגעים לא יודע שהוא בבית משוגעים . מי שעושה מחקר ושואל משוגע אם הוא משוגע כנראה שצריך ללמוד הכול מחדש . רק החיים מחוץ לקיבוץ , בעולם נורמטיבי , יכולים לגרום לקיבוצניקים להיות מודעים למצבם . הקיבוץ הוא חברה סגורה ופתולוגית , וחשיפת האמת על החינוך הקיבוצי דורשת נקודת מבט חיצונית ואובייקטיבית . יש אנשי מקצוע שישמחו לספק נקודת מבט זו . ה ' פסיכולוג ' החתום על הטוקבק הזה נידב קביעות מדעיות :
|
|
|