|
|
Page:9
פתח דבר גילוי נאות : התחנכתי בלינה המשותפת באחד מקיבוצי השומר הצעיר , ובשל כך ביקשו ממני אנשי המערכת להקדים ולספר מעט על חוויותיי מילדותי בקיבוץ . בקשות דומות הפנו אליי גם אנשים שקראו את הטיוטות הראשונות של כתב היד . זמן רב סירבתי בתוקף להכניס לספר כתיבה אישית . לבסוף התחלתי לתהות שמא אני טועה ושמא איני מסוגלת להודות בפני עצמי עד כמה הספר הזה אישי . ובכן , הספר הזה אישי . החומרים האמפיריים שהוא עוסק בהם — סרטים , ספרים , כתבות בעיתונים , תגוביות ( טוקבקים ) , מחקרים פסיכולוגיים וסיפורי חיים — מנסים , כל אחד בדרכו , לגלות את האמת על הלינה המשותפת ; תהא אמת זו עובדה מדעית , ידע היסטורי או אמת פנימית פסיכולוגית . במידה רבה האמת על הלינה המשותפת היא האמת עליי , האמת שלי . העובדה שאני אחד האובייקטים של השיח שאני מנתחת אינה חסרת משמעות . היא שעושה כל מחקר פסיכולוגי על הלינה המשותפת , כל טוקבק מתלהם וכל ריאיון עם בוגריה טקסט אישי עבורי , טקסט שמנסה לספר את הסיפור האמתי עלי ועל שכמותי . ההרגשה כי אנשים רבים עסוקים בבירור האמת על אודותיך , בהסבר מי אתה ומדוע אתה כזה ( לטוב ולרע ) עושה את החומרים שאני מנתחת בספר חומרים אישיים במיוחד . באופן בלתי נמנע , ולעתים אפילו בלתי מודע , בכל טקסט כזה חיפשתי את עצמי . האם ממצאי המחקר הפסיכולוגי אכן מתארים אותי ואת חברי ? האם יצירות אמנות על אודות הלינה המשותפת הן שיקוף החוויה שלי ? האם אני שותפה לביקורת על החינוך המשותף , או שמא אני מזדהה עם הטקסטים המצדדים בו ? האם יש לי ' בטן מלאה ' על הדרך שגדלתי בה או אולי דווקא הכרת תודה ? הוויכוח על תדמיתה של הלינה המשותפת וחריצת דינה לשבט או לחסד יידון באריכות בין דפי ספר זה . אין בספר הכרעה , אלא פריסה של תשובות אפשריות . מקצת התשובות נמצאות בתוך טקסטים אישיים , אוטוביוגרפיים , המבקשים ליצור אמת כללית דרך הסיפור האישי . טקסטים אלו הותירו בי אי נחת . גם אם הזדהיתי עם תוכנם , ומצאתי את חוויותיי בין מילותיהם , הלהט לדבר בשמי ולגלות לי את האמת על עצמי היה בעיני מטריד ויומרני . מתוך הקריאה והניתוח של אין ספור טקסטים על הלינה המשותפת הבנתי כי לחוויותיי האישיות אין תוקף או מהימנות
|
|