|
|
Page:14
שלמה ' כדי לבנות בו מסגד נוסף במסגרת מאבק הבעלות על ההר . פעמיים ביקרתי שם . בשתיהן באתי בגפי . בפעם הראשונה גם נותרתי כך , ובפעם השנייה הצטרפתי לסיור שערכו אנשי ' אל הר המור ' . לכאורה העלייה להר היא מצע מדהים למחקר אתנוגרפי שהפסדתי . בחרתי שלא לשוב ו ' לעלות' בסיורים המאורגנים . אולי בשל חוסר הרצון להיות מזוהה עם הקבוצה המארגנת את הסיורים . ואולם משהו אחר , עמוק יותר , עמד בתשתית בחירתי – לא רציתי לעשות את הקודש לכלי . לא רציתי שהביקור במקום יהפוך לעבודה בשבילי , לא רציתי שהביקור שלי במקום יקדם משהו , ולא משנה מה : לא רעיון פוליטי , לא רעיון דתי , אפילו לא את המחקר שלי . רציתי להותיר את המקום בקדושתו . רציתי , והייתי שם . אולי עוד אשוב ואהיה . רק כדי להיות במקום . לא להתעמת . לא להוכיח . ולא לחקור . להיות . מהדהדים באוזניי דברים ששמעתי פעם מזמן מפי פרופ ' ארתור גרין שסיפר על רגשותיו אחרי מלחמת ששת הימים , כשיכול היה לבקר במקום הקדוש ונמנע מלעשות כן . לדבריו , אחרי שכל המקומות החשובים היו בני השגה הוא ביקש להותיר משהו לא ממומש ... תמה ולא נשלמה המלאכה . הר הבית וחזון בניין המקדש השלישי מוסיפים לעלות חדשים לבקרים בהקשרים הנוגעים ברובם לסכסוך הפוליטי המתמשך וליריבות הלאומית הקשורה בהיבטים דתיים או הקושרת אותם בה . מכאן גם הקושי לערוך מחקר בשדה המשתנה ומתפתח בלא הפסק . עמדו לצדי ומולי במהלך מחקר מקיף זה אנשים רבים , ולהם אני חבה את תודותיי : ראשית ברצוני להודות לחברי הקבוצות שבהן עוסק המחקר על שיתוף הפעולה ועל שפתחו בפניי את לבם ופעמים את ביתם . אלמלא האמון שנתנו בי לא היה יוצא מחקר זה לאור . תודתי נתונה למורותיי ומוריי : תרגיל אקראי שכתבתי במסגרת לימודי ההשלמה לתכנית מוסמך הוביל אותי למסע ארוך ומפותל למעמקי עולמות המקדש . תודתי לד " ר הגר סלמון על הדרכתה במשעוליו המורכבים ורבי הפנים של המחקר ולחוג לפולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית שפתח בפני את שעריו . תשורות תודה לפרופ ' רחל אליאור , שבשיעוריה למדתי על מורכבות היחס למקדש בקרב קבוצות יהודיות שונות ויריבות בעולם היהודי מאז עמד על תלו , ועוד יותר לאחר חורבנו , כמראה לזהותם העצמית וליעדיהם . שיחותנו המעמיקות בנוגע להיבטים תאולוגיים והיסטוריים שעלו ממחקרי והארותיה בכל הקשור בעולם החסידות תרמו רבות להשלמתו של המחקר .
|
|
|