|
|
Page:11
להיכלל במרחב הפוליטי . .אופיר כופר אפוא בכך שהכול פוליטי , אך טוען שלכל דבר יש פוטנציאל להפוך לפוליטי . . על בסיס הגדרות אלה ניתן למפות גישות שונות לעיסוק בתכנים פוליטיים בתוך המרחב הלימודי והחינוכי הבית - ספרי . צבי לם ( 1999 ) מציג שלוש גישות נפוצות לגבי חינוך פוליטי : האחת גורסת שעל החינוך להיות א - פוליטי , כלומר להקפיד שלא לעסוק בסוגיות פוליטיות במסגרת החינוכית מתוך חשש לערעור הסיפר המקובל בחברה , להשפעה מזיקה או להכתמה של האובייקטיביות המדעית הראויה . .עמדה זו מקבלת חיזוק מכיוונו של ריצ׳רד רורטי ( , ( Rorty , 1990 שטען שבתי הספר מחויבים לחנך ל " אמת " כפי שהיא מקובלת בחברה שבה הם פועלים . לדידו אל למורים לעסוק במידת אמיתותה של אותה אמת מקובלת . תפקידם הוא " לשכפל" את החברה הקיימת , ואסור שבית הספר ייתפס כזירה חתרנית . לעמדה זו הוא מספק שתי הצדקות : הראשונה היא שממילא רבים מהתלמידים ימשיכו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה , ושם החופש האקדמי והמבט הביקורתי הם חלק מהותי מתהליכי המחקר והלימוד . השנייה נוגעת לכך שהמסורת התרבותית הדמוקרטית מורכבת ממאבקי תיקון חברתיים , כך שגם ה " אמת המקובלת " , ממילא כוללת בתוכה ממדים ביקורתיים . מורים שתופסים את האמת המקובלת כ " שקר " , ולא מסוגלים להעבירה ללא ערעור וביקורת צריכים , אליבא דרורטי , לחפש לעצמם מקצוע אחר . עמדה רורטינית זו מתיישבת כאמור עם הגישה הא - פוליטית של לם . .הגישה השנייה שמציג לם מנוגדת לגישה הא - פוליטית ופועלת להטמעת עמדות אידאולוגיות קונקרטיות . גישה זו רואה לעצמה תפקיד בהנחלת עמדות פוליטיות מסוימות ובעצם בגיוסם של הצעירים לזרם פוליטי מוגדר . לם כינה גישה זו גם בשם חינוך אידאולוגי והיא מודגמת בשירו הביקורתי של נתן אלתרמן " אילוף ילדים " ( : ( 1943 כך הטף צועדים ובראשם , כטור ע ֹפל , הבחור הנושא לצאנו אור מא ֹפל , המצביא רב - הדעת וקצר המכנס , שפסוקים לשינון הוא חגור ומשונס , שליטם ומושלם של ילדי היהודים -
|
|
|