|
|
Page:9
מבוא : .חינוך ופוליטיקה במערכת החינוך הישראלית ניר מיכאלי אריסטו הגדיר את בני האדם כ " בעלי חיים פוליטיים " ( זואון פוליטיקון ) . אימוץ הגדרה זו מוביל לציפייה שלטבע האנושי הפוליטי יהיה מקום בתהליכי ההתחנכות והלמידה באשר הם . אולם במציאות החינוכית ניכר כי כל חיבור בין פוליטיקה לבין חינוך טומן בחובו רגישות ומעורר מתחים ומאבקים רמים . כל אחד משני המושגים - " חינוך " ו " פוליטי " - נושא.מורכבות אדירה , נקודות מבט עשירות ותפיסות עולם מגוונות עד סותרות . על כן החיבור בין שניהם , שרק מעמיק את המורכבות , מחייב הבהרה . אבקש להאיר את מושג החינוך הפוליטי דרך הזווית המושגית , הזווית ההיסטורית והזווית החוקית . בהתבוננות מושגית ראוי להבחין תחילה בין שני אופני חיבור בין ה " חינוך " לבין ה " פוליטי " : " פוליטיקה חינוכית " ו " חינוך פוליטי " . זירת הפוליטיקה החינוכית עוסקת במה שניתן לכנות גם כעיצוב מדיניות חינוך , כלומר בהבניית הפלטפורמה החוקית , התקציבית והארגונית שעל גביה מונע ובתוכה מוגשם המעשה החינוכי . פוליטיקה חינוכית כזו טומנת בחובה שאלות פוליטיות ואידאולוגיות מהותיות הנוגעות לסוגיות ארגוניות , כגון מימון ( מידת דיפרנציאליות , קריטריונים ) , .מבנה ההעסקה והקידום המקצועי של המורים ( הסכם קיבוצי , מורי קבלן , הערכת מורים ) , .אחריות המדינה והפרטה ( חלוקת הסמכות והאחריות בין המגזר הפרטי לציבורי ) וכמובן גם סוגיות של תכניות כגון לימודי ליבה , בגרויות ועוד שלל סוגיות כחול אשר על שפת הים . כל סוגיה כזו מכילה בתוכה , מעבר להיבט המקצועי - פדגוגי , מאבק פוליטי הן במובן הצר של חלוקת משאבים והן במובן הרחב והעמוק של עמדות ערכיות . ספר זה אינו עוסק במובן הזה של החיבור בין ה " חינוך " לבין ה " פוליטי " , אלא במובן אחר : בעיסוק בסוגיות פוליטיות בתוך בית הספר .
|
|
|