sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

העולה מ ' תרגיל החפץ ' . כי מסתבר שבניגוד גמור למה שאומרים לנו מבוקר עד ערב , ובניגוד למה שרובנו אומר לעצמו מערב עד בוקר , אולי כל אחד מאתנו יחיד ומיוחד , אך במקביל ובעוצמה לא פחותה של חשיבות , כל אחד מאתנו תלוי לקיומו בזולת באופן מוחלט . הטענה המדעית הקרה הזאת על התלות האישית של כל אחד מאתנו בזולת , אולי מלבה רגש מסוים אשר ייתכן שקיים בכל אחד מאתנו - הוא רגש הסולידריות או לפחות רגש הקרבה או האמפתיה כלפי בני האדם כולם . אבל כאמור לעיל , יש ביכולתה של הטענה המדעית הקרה הזאת לשמש בסיס לתפיסות עולם מנוגדות בתכלית . הנה למשל בניגוד לימי הביניים או לעת העתיקה , שאז גזל וחמס היו חייבים לקבל צידוק מגבוה , רצוי שמימי (“ זהו רצונו של האל״ ) , הנה בימינו כאשר כולם מדברים על ‘ צדק ' ועל ‘ שוויון ' , כלפי חוץ לפחות , אי - אפשר , או לכל הפחות קשה יותר , להצדיק חמס וגזל . דווקא ‘ תרגיל החפץ ' מקל על כך , שהרי ‘ הזולת ' בימינו הוא אנונימי לחלוטין . ולכן אם מנכ״ל בנק ידוע בישראל משלשל לכיסו כ - ₪ 10 , 000 בכל שעה , הוא אינו גוזל וחומס אותם מאף אדם ספציפי . סביר להניח שגם מנהל הבנק יודע שאין הסבר כלכלי לשכר של ₪ 10 , 000 לשעה . את עובדת קיומו מצדיקים בימינו באמצעות קלף מנצח : ‘ חופש החוזה ' . ' ‘ הדירקטוריון של הבנק החליט '' וזה סוף פסוק . מעטים יטרחו אם בכלל לשאול את עצמם כיצד נוצר העושר של הבנק המאפשר לדירקטוריון לחלק שכר גבוה כל כך . ‘ תרגיל החפץ ' תומך בערפול הזה מכיוון שמה שאפשר ללמוד ממנו בהקשר הזה הוא שהעושר העולמי נוצר בדרך אבסטרקטית קשה מאוד לפענוח . אמנם כאמור לעיל מסקנה מתבקשת היא חלוקה שוויונית או לכל הפחות הוגנת של העושר המשותף הזה . אבל כאמור לעיל , האבסטרקציה הזאת תומכת גם באפשרות ההפוכה : צבירה פרטית מקסימלית של העושר הזה . כאשר גורשו היהודים מאנגליה בשנת , 1290 רכושם נלקח מהם קודם לכן . הצידוק היה כמובן אלוקי : הם כופרים ואנחנו נבחרי האל . כאשר אדם מסולק מביתו ב - , 1990 עושים זאת ‘ כוחות השוק ' . אין כאן שום עניין אישי . לא מנקודת מבטו של הנובו - ריש , וגם לא מנקודת מבטו של ה ' נובו - הומלס ' . בנקודה זו נותיר את האופציה הראקציונית לנפשה . אפשר לסמוך על המולטי - מיליארדרים שהם ידעו לתת לעצמם ולציבור הסברים על אופן יצירת עושרם ומשמעותו החברתית והפוליטית . מן הסתם הם גם סומכים על העובדה שיצירות כמו מרד הנפילים ( איין ראנד ) עדיין זוכות לפופולריות רבה , כמו גם על העובדה שאזרחים רבים אינם עושים את המאמץ להבחין בין ‘ זכות הקניין ' על

מכון מופ"ת


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help