|
|
Page:10
העולה מ ' תרגיל החפץ ' . כי מסתבר שבניגוד גמור למה שאומרים לנו מבוקר עד ערב , ובניגוד למה שרובנו אומר לעצמו מערב עד בוקר , אולי כל אחד מאתנו יחיד ומיוחד , אך במקביל ובעוצמה לא פחותה של חשיבות , כל אחד מאתנו תלוי לקיומו בזולת באופן מוחלט . הטענה המדעית הקרה הזאת על התלות האישית של כל אחד מאתנו בזולת , אולי מלבה רגש מסוים אשר ייתכן שקיים בכל אחד מאתנו - הוא רגש הסולידריות או לפחות רגש הקרבה או האמפתיה כלפי בני האדם כולם . אבל כאמור לעיל , יש ביכולתה של הטענה המדעית הקרה הזאת לשמש בסיס לתפיסות עולם מנוגדות בתכלית . הנה למשל בניגוד לימי הביניים או לעת העתיקה , שאז גזל וחמס היו חייבים לקבל צידוק מגבוה , רצוי שמימי (“ זהו רצונו של האל״ ) , הנה בימינו כאשר כולם מדברים על ‘ צדק ' ועל ‘ שוויון ' , כלפי חוץ לפחות , אי - אפשר , או לכל הפחות קשה יותר , להצדיק חמס וגזל . דווקא ‘ תרגיל החפץ ' מקל על כך , שהרי ‘ הזולת ' בימינו הוא אנונימי לחלוטין . ולכן אם מנכ״ל בנק ידוע בישראל משלשל לכיסו כ - ₪ 10 , 000 בכל שעה , הוא אינו גוזל וחומס אותם מאף אדם ספציפי . סביר להניח שגם מנהל הבנק יודע שאין הסבר כלכלי לשכר של ₪ 10 , 000 לשעה . את עובדת קיומו מצדיקים בימינו באמצעות קלף מנצח : ‘ חופש החוזה ' . ' ‘ הדירקטוריון של הבנק החליט '' וזה סוף פסוק . מעטים יטרחו אם בכלל לשאול את עצמם כיצד נוצר העושר של הבנק המאפשר לדירקטוריון לחלק שכר גבוה כל כך . ‘ תרגיל החפץ ' תומך בערפול הזה מכיוון שמה שאפשר ללמוד ממנו בהקשר הזה הוא שהעושר העולמי נוצר בדרך אבסטרקטית קשה מאוד לפענוח . אמנם כאמור לעיל מסקנה מתבקשת היא חלוקה שוויונית או לכל הפחות הוגנת של העושר המשותף הזה . אבל כאמור לעיל , האבסטרקציה הזאת תומכת גם באפשרות ההפוכה : צבירה פרטית מקסימלית של העושר הזה . כאשר גורשו היהודים מאנגליה בשנת , 1290 רכושם נלקח מהם קודם לכן . הצידוק היה כמובן אלוקי : הם כופרים ואנחנו נבחרי האל . כאשר אדם מסולק מביתו ב - , 1990 עושים זאת ‘ כוחות השוק ' . אין כאן שום עניין אישי . לא מנקודת מבטו של הנובו - ריש , וגם לא מנקודת מבטו של ה ' נובו - הומלס ' . בנקודה זו נותיר את האופציה הראקציונית לנפשה . אפשר לסמוך על המולטי - מיליארדרים שהם ידעו לתת לעצמם ולציבור הסברים על אופן יצירת עושרם ומשמעותו החברתית והפוליטית . מן הסתם הם גם סומכים על העובדה שיצירות כמו מרד הנפילים ( איין ראנד ) עדיין זוכות לפופולריות רבה , כמו גם על העובדה שאזרחים רבים אינם עושים את המאמץ להבחין בין ‘ זכות הקניין ' על
|
|