|
|
Page:10
הופיעה יצירתו הראשונה בפרוזה , סחרחורת , ספר בן ארבעה חלקים ששולבו בו סיפורים על חייהם של סופרים נודעים , זיכרונות מלחמה ורשמים ממסעו של המספר לעיירת הולדתו . ספרו המהגרים , שהופיע ב , 1992 זיכה אותו בתשומת לב גדלה והולכת , בעיקר בארצות דוברות אנגלית ; אותה מזיגה ייחודית , המעניקה לפרוזה של זבאלד את תווי ההיכר שלה – רשמים ממסעות , זיכרונות אישיים וקולקטיביים , הגיגים פילוסופיים , ביוגרפיה פיקטיבית ותצלומים , עם הבהירות והסמכותיות העל טבעית של קולו – שבה והתגלתה גם בשני ספרי הפרוזה הנוספים שראו אור בימי חייו – טבעותשבתאי ( , ( 1995 ואוסטרליץ ( . ( 2001 תמות של גלות , עקירה , זיכרון , קינה והרס מאכלסות את יצירתו של זבאלד ; מעל כולן מרחף העניין שלו במושג ההיסטוריה . התבוננות במושג ההיסטוריה של זבאלד עשויה להתחיל עם אחד המאפיינים המובהקים ביותר של כתיבתו : הדמויות בספריו הן כמעט תמיד מלנכוליות . חייהן ניצבים בסימן תחושה שהן אינן בנות בית בעולם , שאפשר כי בני אדם בכלל הם זרים על פני האדמה . מה מקורה של מלנכוליה עיקשת זו ? כפי שציין ג ' . מ . קוטזי , בינות לקוראים אחרים , דומה כי גיבוריו של זבאלד כורעים תחת משאה של ההיסטוריה העכשווית של אירופה , מעונים מכוחו של קונפליקט פנימי הגוזר
|
|
|