|
|
Page:11
הקדמה פרדיגמות פמיניסטיות של קול , הכרה ונראות מניחות כי שוויון זכויות הוא תוצר של חדירה אל המרחב הציבורי ושל ניהול משא ומתן על שייכות . חדירה זו , כך לפי הגרסה האופטימית , מתחוללת באמצעות העצמת קולן של נשים ( וקבוצות מיעוט ) ועידודן להפעיל סוכנות חברתית מחד גיסא , ובאמצעות הצגת הסיפור האישי באור פוליטי , בפרהסיה , מאידך גיסא . במילים אחרות , שינוי מתאפשר הודות לנראות , ובאמצעות שכנועו של הציבור להיות עדים למציאות דכאנית ומפלה ולקחת עליה אחריות . מישל פוקו נדרש לפעולת הדיבור ברשות הרבים , ולשאלות למי מותר לדבר , באילו תנאים , באילו סיכונים ובאיזה יחס לכוח . בסדרת הרצאות שכונסו לספר שכותרתו Fearless Speech הוא מנתח את התפתחות המונח פרהסיה בטקסטים יווניים קלאסיים ובוחן את פעולת אמירת האמת בציבור , בצומת של ביקורת כלפי סמכות , סכנה לדובר , ותחושת דחיפות וחובה לשפר את חיי הקהילה , את השלטון או את העצמי . פרהסיה מתקיימת כאשר הדובר עושה שימוש בחירות ובפריבילגיה המוקנית לו כאזרח , ובוחר בכנות על פני שכנוע , באמת על פני שתיקה , בסכנת מוות על פני ביטחון , בביקורת על פני חנופה , ובחובה מוסרית על פני אדישות . אלא שפעולה זו אינה שווה לכל נפש , עובדה שגם פוקו עמד עליה . כפי שציינו הוגות פמיניסטיות רבות , בהעדר הון סימבולי , ההשתתפות במשחק הפרהסי מוגבלת . כמאה וחמישים שנים לאחר סוזן ב . אנתוני האמריקאית , כותבת אסתי רידר אינדורסקי : " החליטה אסתי שושן הישראלית כי אינה יכולה עוד לשאת את ההקצנה הנוראה נגד נשים חרדיות ואת ההדרה המקוממת , הקובעת למעשה כי אישה חרדית יכולה רק לבחור למפלגה 1 מישל פוקו . ( . ( 2009 " משמעות המילה ' פרהסיה '" . מאנגלית : נוית בראל . סדק , . 11 - 7 : 4 Michel Foucault . ) 2001 ( . Fearless Speech . Pearson J . ) Ed ( . Los Angeles : Semiotext ) e ( . 2 pp . 52 - 57
|
|