|
|
Page:7
חוזרים ונשנים של האשמת האחר בביצוע עוול היסטורי . על רקע מציאות החיים העכשווית בישראל , אנו מבקשות להניח בצד , ולו לרגע , את העיסוק המתמשך שהיא מספקת לנו בנרטיבים היסטוריים ולאומיים ולהציע מבט אחר , החורג מעיסוק בתכני הנרטיבים עצמם . מתחילת שנות האלפיים מתקיימת פעילות ענפה , השואפת להנכיח בשיח הציבורי נרטיבים אלטרנטיביים . למעשה , ניסיונות אלה , השואפים לשנות את המציאות באמצעות נרטיבים שיהיו צודקים , מאוזנים , שוויוניים , מוסכמים או מבוססים יותר , ברוב המקרים יוצקים באופן חוזר ונשנה תוכן חדש בתבנית קיימת . העיסוק המסמא בתוכן דוחק את הנחיצות לבחון ולערער את הידע הפוליטי שברשותנו דווקא באמצעות שאלות העוסקות בתשתית , במנגנונים ובתהליכי ייצור ויישום . לשם כך אנו פונות לשדה התרבות החזותית כמרחב אלטרנטיבי העשוי להעניק מפתחות לקריאה ולהפעלה מחודשת של התבניות והמנגנונים שבאמצעותם אנו רוכשים ומקנים ידע . במילים אחרות – אנו מבקשות להמיר את החיפוש המתמשך אחר נרטיבים אלטרנטיביים בחיפוש אחר אלטרנטיבות לנרטיבים , כפרקטיקה פוליטית חיונית . את הפרויקט המחקרי שצעדיו הראשונים פרו שׂ ים בספר זה , ליוותה כמקור השראה תפיסתם של ז ’ יל דלז ( Deleuze ) ופליקס גואטרי ( , ( Guattari כפי שבאה לידי ביטוי בספרם אלף מישרים . המחברים מציינים בהקדמה שספר זה אינו מורכב מפרקים כי אם מ״מישורים״ , שאותם ניתן במידה רבה לקרוא כיחידות עצמאיות מנותקות זו מזו . כיאה להצהרה זו , המתנערת מחשיבה גניאולוגית ומסדר הנחות לינארי ומוכתב מראש , ספרם אינו נפתח בהקדמה המבקשת להגדיר נקודת התחלה ברורה או להדריך את הקוראים לגבי תוכנו , הנסיבות שהובילו לכתיבתו , חלוקת הטקסטים לנושאים וכדומה . במקום זאת המחברים מציגים את תפיסת ה״ריזום״ ( , ( rhizome מונח הלקוח מתחום הבוטניקה ומשמעותו קנה שורש – צמח מרובה שורשים המתפשט
|
|