|
|
Page:ז
עם הספר כרך זה הוא השלישי בסדרת הספרים " שרידי תשובות מחכמי האימפריה העות ' מאנית , מגניזת קהיר ומכתבי יד שבאוספי הספריות שבאוניברסיטת קמברידג ' . " רוב התשובות שבספר מתפרסמות כאן לראשונה . הספר כולל עשרים וחמש תשובות מחכמי האימפריה ומחולק לשלושה " שערים " : מצרים - תשובה אחת . תשובה זו נחשבה עד לאחרונה לתשובה אנונימית , וכך דיווחנו עליה בהקדמה לכרך א ' . במהלך העבודה על כרך ג ' זיהינו את התשובה כתשובתו של הנגיד ר ' נתן הכהן שולאל . תשובה זו יש בה תרומה נכבדה לדיון במחקר היסטורי על מעמדו של הנגיד שולאל , על יצירתו ההלכתית , ועל האירועים ההיסטוריים שבהם היה מעורב . תורכיה - חמש תשובות . שלוש מהן זוהו על פי הקשרים הפנימיים העולים מהכתוב או על פי הלשון הדומה המופיעה אצל משיבים אלו : שתיים מהן הן תשובות ר ' מאיר ן ' גבאי לחתנו ר ' שניאור פאלקון העוסקות בענייני קבלה . אחת מהתשובות זוהתה על פי תגובתו של המשיב לדברי ר ' שלמה אלקבץ שהתפלמס עמו באחד מספריו . התשובה השלישית , תשובת ר ' חיים בנבנשת , זוהתה , בין השאר , על פי צירוף מילים שממנו עולה כי חידוש שחידש בתשובה שבכתב היד , כבר נידון בעבר בספרו שו " ת בעי חיי . תשובות אנונימיות - בחלק זה , תשע עשרה תשובות ( ולא עשרים ואחת תשובות כפי שדווח בהקדמה לכרך א ' . תשובה אחת הועברה כאמור לשער מצרים . נוסף על כך , כתבי היד T - S NS 162 . 21 ו - T - S NS 259 . 42 זוהו במהלך העבודה על כרך ג ' כשני חלקים של תשובה אחת ) , ממחברים עלומים שהתגוררו כנראה באימפריה העות ' מאנית והן עוסקות בנושאים שונים . בכמה מהן הדי פרשיות שעוררו בשעתן פולמוסים וחילוקי דעות חריפים בין גדולי החכמים של התקופה , ואף נידונו בספרות המחקר . למשל כ " י T - S NS 180 . 17 העוסק בפולמוס הקשה בין חכמי מצרים וארץ ישראל בראשית המאה הט " ז שחוללה פרשת הנערה יקותא מטריפולי . במוקד המחלוקת עמדה החלטת בית הדין בקהיר להפקיע את נישואיה לבעלה שנשבה חודשים ספורים לאחר נישואיו בידי הצבא הספרדי שכבש את טריפולי שבלוב בשנת ר " ע ( 1510 ) ועקבותיו נעלמו . חילוקי הדעות בפרשה זו התפתחו לסכסוך אישי חריף בין חכמי התקופה , וספיחי המחלוקת מילאו מאוחר יותר תפקיד מסוים גם בפולמוס הסמיכה המפורסם . דוגמה אחרת היא בכ " י -T S NS 162 . 21 + T - S NS 259 . 42 בעניין תושבת מצרים שקיבלה גט מבעלה הטרי שהוחזק בשבי במלטה . הפגמים שנפלו בגט העסיקו רבות את חכמי מצרים מהמאה הי " ז . הדיה של פרשה זו המופיעים בכתבי היד שלפנינו , יש בהם להוסיף פיסת מידע לתולדות היהודים השבויים באי מלטה . בין כתבי היד גם תשובות שיש בהן תרומה לחקר תולדות קהילות היהודים באימפריה העות 'מאנית במאה הט " ז ולחקר תולדות המשפט העברי , כמו למשל כ " י T - S NS 288 . 230 העוסק כנראה בפולמוס שפרץ על רקע פילוג הקהילות והמאבק על ההגמוניה בעיר פאטראס שבמוריאה ( יוון ) . המחלוקת העסיקה רבות את פוסקי התקופה מהמחצית השנייה של המאה הט " ז והייתה לה חשיבות תקדימית בפסיקות ציבוריות הנוגעות לשאלת סמכויות הרוב , מגבלות שלטונו , וכפיית רצונו על המיעוט . דוגמה אחרת היא כ " י T - S NS 257 . 19 העוסק בשאלה ציבורית הנוגעת לסמכויות ההנהגה והאליטה החברתית השלטת , שלעתים קרובות לא עלו בקנה אחד עם רצון ההמון . יש בין התשובות טיוטות המעידות על בעליהן שהיו תלמידי חכמים צעירים שהתנסו בכתיבת
|
|
|