|
|
Page:14
אך לורנצו היה אדם . אנושיותו היתה טהורה ולא מושחתת . הוא עמד מחוץ לעולם הזה שכולו רוע . הודות ללורנצו לא שכחתי שאף אני עצמי אדם . את הדברים האלה כתב פרימו לוי בספרו הזהו האדם שיצא לאור בשנת , 1947 אך פורסם בעברית רק ב , 1989 לאחר מותו . העומק , היושרה , ההליכה עם האמת עד הסוף , על מורכבותה , סיבוכיה וסתירותיה הפנימיות , הופכים את כתביו של פרימו לוי , בעיני , לאחד הטקסטים החשובים והמשמעותיים ביותר שנכתבו על השואה ( או על ג ' נוסייד ) . מה אומר לוי על מצילו ? " איש טוב ופשוט " , " אדם " בעל " אנושיות טהורה " . אין בכוונתי להפחית בערכם של המחקר העוסק במכלול תכונותיהם של המצילים , ושל תיאוריית האלטרואיזם , אבל אני סבור שבקטע הקטן הזה של פרימו לוי מצוי ההסבר העמוק ביותר לבחירה של אדם להיות מציל . פרימו לוי חוזר ועוסק בכתביו באפשרות הבחירה ובמשמעותה , גם בנסיבות הקשות ביותר . לטענתו , גם במחנות הריכוז ואף במחנות ההשמדה , הן למחוללים והן לקורבנות היתה אפשרות מסוימת , מצומצמת , של בחירה . 2 ראו פרימו לוי , הזהו האדם . מאיטלקית : יצחק גרטי . תל אביב : עם עובד , סדרת אופקים , , 1996 עמ ' . 132 - 129 ראוי לציין שהספר הופיע , לבושתנו , שנים רבות אחר הופעתו לראשונה בשנת , 1947 ולאחר שהופיע בשפות רבות .
|
|