|
|
Page:י
קביעת מבנה _הסוגיא עצמה קשורה לקביעת חלקיה השונים והיחס ביניהם . לזאת מועילה צורת הדפסה המדגישה את המבנה הפנימי , ומוטב ברישום מיספור לתופעות ספרותיות החוזרות על עצמן בתוך הסוגיא ; לפעמים אנו עדים אף לחלוקה לפי מספרי השלמות המקובלים : , 7 , 3 . 10 קביעת המבנה היא צעד קטן וראשוני , אבל מועיל מאוד , להבנת מהות הסוגיות כיחידות ספרותיות מעוצבות היטב , ולעמוד על שלבי התהוותן ( ראה מבנה ספרותי בסוגיות הבבלי , ועיין מבוא כללי על דרך חקר הסוגיא . ( מה בין " מבנה " לבין " הרכב " ? ב " הרכב " אנו מתכוונים להבחנה בין הסוגות השונות של חומר המרכיב את סוגיא . אמנם , גם בזאת ההרגל הישן לתפוס את הסוגיא בצורה מונוליטית , ברישום על פי דיון חי בבית המדרש , מטה לתפיסת דיון זה כעשוי מעור אחד מבחינת הרכבה , אך הערכת הסוגיא כיצירה ספרותית מובהקת , מובנית בעריכה מעשה אמן , נתמכת מהכרת ריבוי הסוגות שבתוכה , ובהתייחסות לרוב המרכיבים כאל מקורות העומדים ברשות עצמם , ונבדלים בידול מוצא ובידול קיומי ספרותי זה מזה . וכשם שברור ללומד שפסוקי מקרא המובלעים בתוך מהלך הסוגיא ניכרים בעליל כמקורות שמחוץ לסוגיא ומובאים בתוכה , כך יש מידה רבה של מודעות , אם כי לא תמיד די הצורך , למקורות מדברי תנאים ( " ברייתות " ) , שיש להם חיים , ו " מושב בחיים " , גם מחוץ למסגרת הסוגיא , ובייחוד כשברייתות אלו כלולות בחטיבות דברי התנאים אשר לפנינו , תוספתא ומדרשי תנאים . והנה , גם את מימרות האמוראים יש לראות כמקורות ספרותיית הנבדלים לעצמם . לא שרד ספר מימרות אמוראים מחוץ לתלמודים ( ומובאות אחדות במדרשי האמוראים ) , אבל הרבה מימרות אמוראים שבבבלי באות כצורתן בתלמוד הירושלמי באופן זהה לגמרי , או בשינויים גדולים וקטנים , שינויים שאין בכוחם לטשטש את הזהות הספרותית הנבדלת של כל מימרא ומימרא ( ואולי יבוא יום שיקובצו ב " אוצר המימרות " , על משקל השם והתפקיד של "אוצר הברייתות " של היגער - ראה מבוא כללי על דרך חקר הסוגיא ) . נקודה זו לא היתה מורגשת בכל תוקפה עד ימינו , שמקובל היה להיאחז ברצף לשון הסוגיא אשר מימרא פלונית מעורה בו כיום , ולהתייחס לרצף כולו כאל דיבור שיצא מפי האמורא במהלך דיונו . שקדנו הרבה על קביעת גבולות המימרא , מפני שאין הפרדתה ממסגרת הסוגיא מובנת מאליה בכל מקום , והיא שונה בזאת מן הברייתות , ומקובל היה לקרוא את המימרות עם דיבורי סתם התלמוד שבתוכם הם מעורים , בחדא מחתא . ויש בכך הפסד , הן מן הצד הספרותי , הן מצד הפרשנות של המימרות לפי פשוטן , שלשם פירוש המימרות לפי פשוטן ניתוקן מדברי סתם התלמוד חיוני . בפרק - מבוא כללי על דרך חקר הסוגיא " נבדקו סימני היכר לשם בידוד המימרא ממסגרתה הנוכחית בתוך המשא והמתן של בעל הסוגיא . מעתה ניתן להבחין הבחנה ברורה בין סוגות שונות שבתוך מרכיבי הסוגיא : דברי תנאים ( ברייתות ומובאות מן המשנה ) , מימרות האמוראים , ודברי סתם התלמוד , שנוספו על שני המרכיבים הקודמים , ואף הצענו לייחד לכל סוגה גופן מזהה לעצמה , בהצגת לשון הסוגיא לשם העיון בה . ההבחנות הללו מאפשרות הצגת הסוגיות בצורה גרפית , המראה לעיניים תובנות ספרותיות שאינן נתפסות במבט מיידי בצורה המקובלת של הדפסת התלמוד . נמצאנו מעלים 1 ההפניה " ראה " או " עיין " וכוי מכוונת לפרקי ה 0 פר שלפנינו , וכן להלן , והם יצוינו באות מודגשת ; וכן הוא גם בהערות כשלא ניתנים פרטים ביבליוגרפיים של מאמר כלשהו .
|
|