sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

עצם הפגשת חכמים עם אנשים בעלי מוסר גבוה , שאין גדולתם בתורה , יוצרת מכנה משותף ערכי בין כל הסיפורים , והוא ערך הענווה בפני הבריות . ערך זה הוא השתקפות הענווה של האדם כלפי האל , שבלעדיה אין אמונה ואין משמעות לתורה ולמוסרה . מכאן שהענווה היא תנאי קודם לכל מעשה דתי ומוסרי , ובכלל זה אף הלימוד . הרי משה , העניו מכל אדם ( ולאו דווקא החכם מכל אדם ) , הוא שנבחר להוריד תורה שבכתב מן השמים , ור ' עקיבא , שדרש תורה שבעל פה מקוצי האותיות , לא ייחס לעצמו גדולה , אלא אמר לתלמידיו שתורתו היא " תורה למשה מסיני " . הלקח בדבר הענווה מופנה באופן מיוחד אל חברת החכמים , שראתה את עצמה כבעלת מעמד נעלה , הנשאב ממעמדה של התורה ביהדות . האמיתות המתגלות לתלמיד החכם על עצמו בעמידתו מול ה " אחר " מעמידות בספק את הכוליות ( טוטליות ) של ערך הלימוד כשהוא עומד לעצמו , ומציבות אותו ביחס לערכים אחרים המתממשים במעשים . תפיסה זו בדבר הצורך להכיר את ה " אחר " עשויה לתרום רבות להשגת הטווח המלא של שלמות המידות . מתוקף אמת זו מתערערת הוודאות של כל הדימויים , הידיעות , הדעות והאמונות הקבועים והמקובלים שיש לחכם לומד התורה על עצמו ועל זולתו . לפיכך נראה שמכל סיפורי הפגישות עולה בצורות וברמות שונות עיקרון רעיוני , שלפיו עצם ההתבצרות של אדם בתוך זהותו , הנקנית בהשפעת גומלין שלו עם סביבתו הסגורה , אוטמת אותו מלראות את מורכבותה של האמת על עצמו ועל יחסיו עם אלוהים ואנשים . דווקא שיתופם של רבים ושונים בשיח הציבורי ושמיעת קולם מעלים כל אדם לרמת תודעה גבוהה יותר . ואמנם , האגדות מעמידות בפני החכמים את דמויות ה " אחרים " כמראה הפוכה , שאינה אלא מעין התממשות אובייקטיבית של מידות טובות שחסרות בהם . לצורך השגת מטרה זו בחרו מחברי האגדות לנתק את הקשר בין לימוד תורה ובין אותן מידות טובות , כדי שהחכמים לא יחשבו שהלימוד כשלעצמו מוביל אליהן בהכרח . מחברי האגדות השתמשו בטכניקת ה " הזרה " המקובלת בכמה תחומים , כגון בספרות ובחינוך . טכניקה זו מבוססת על הסטה של נקודת המבט המקובלת על המציאות והעברתה אל דמות זרה לשומעים מבחינת זמנה , מקומה , חברתה או תרבותה . 6 הצגה של דמויות החכמים מנקודת מבטם של אנשים שמחוץ לקבוצה זו משמשת לעתים כתכסיס ספרותי המכונה " הזרה " . תכסיס זה מאפשר להציג מציאות מוכרת באור חדש , על ידי הדגמתה באמצעות דמות שהנה זרה למציאות שלהם , כגון משה רבנו באגדות שבחרנו , וכן מי שצפה ברבי עקיבא בבית המדרש וסבר שהוא מלמד תורת שקר , משום שלכאורה היא שונה ממשמעותה הבסיסית של התורה הכתובה . על ההזרה ראו : רנן , תשל " ג : . 361 - 343

מכון מופ"ת


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help