|
|
Page:12
ראשונים של ביטחון עצמי החלו לנבוט על פניהם השחומות . בשיעור על הלכות הפסח קם תלמיד ואמר : ׳אסור לאכול גבינה בפסח . גבינה זה חמץ . זה חלב שהחמיץ׳ . רחש של מחאה עבר בכיתה ותלמיד ׳צבר׳ העיר בלעג : ׳באתיופיה היה בכלל מה לאכול ? כולכם כאלה רזים׳ . המתח בכיתה עלה . נחלצתי להחזיר את השיעור למסלולו והזכרתי לכולם את הפסוק : ׳כל מחמצת לא תאכלו׳ , תוך הדגשת המילים ׳כל מחמצת׳ . דומני ששם נזרעו בי לראשונה זרעי הסקרנות לחקר ההלכה האתיופית . ׳מזמור לתודה׳ רבים וטובים מלווים אותי מאז בשבילי ההלכה של יהודי אתיופיה . אבי זכרו לברכה ואמי , תיבדל לחיים ארוכים , נטעו בי משחר נעוריי אהבת תורה ודעת . אמי אף נטלה על עצמה את מלאכת התקנת מפתח העניינים , ועשתה זאת בטוב טעם ודעת . בני משפחתי הקרובה הם העוגן האמתי שלי , הביטחון , השקט והשלווה לצעוד בשביל שהוא ׳לא תמיד מסומן׳ . מלווים נאמנים עבורי הם בני העדה עולי אתיופיה , שאוצרים בזיכרונם עולם שלם של הלכות ומנהגים . כפי שיוסבר להלן במבוא , ההלכה האתיופית אינה ערוכה בכתב , וכל המעוניין לבוא בשעריה נדרש לכתת רגליו ולשאול למוצא פיהם של זקני ביתא ישראל וחכמיה . ללא שיתוף פעולה של מידענים , לא היה ספר זה רואה אור . ידיד נעוריי , ינון לייטר , עמס על שכמו את כתיבת הפרק העוסק בלוח השנה . חישובי הלוח הם נושא סבוך מטבעו ואני מודה לו על כתיבה קולחת ובהירה של פרק חשוב זה . חברי ליאור גולגר ערך בטוב טעם את מרבית הראיונות בנושא חג ומועד . התיאום הטלפוני , המפגש , הריאיון ושמירה על קשר עם המידענים , הם מלאכה הדורשת תבונה ורגישות . בורא עולם חנן את ליאור בשתי תכונות חשובות אלו . מורי לתנ״ך , הרב יואל בן נון , הוא מהראשונים שעמדו על החשיבות והדחיפות שבחקר ההלכה האתיופית . בשיחות רבות שקיימנו ספגתי ממנו מלוא חופניים עידוד , ראייה רחבה ומחשבה מקורית שתרמו רבות לספר זה . פרופ׳ מאיר בר אילן מלווה אותי מזה עשור בחקר ההלכה האתיופית . דלתו הפתוחה , עצתו הנבונה וחשיבתו המקורית הם לי מקור השראה . תרבותה הייחודית והמגוונת של אתיופיה משכה אליה חוקרים , גיאוגרפים וחובבי מסעות מכל קצווי תבל . תיעוד אורחות החיים של ביתא ישראל , הכולל
|
|