|
|
Page:13
מבוא ב "ה לשרגא שלום , זכורים לי מלימודיי במכללה שהסתיימו לפני ארבע שנים , השיעורים שלך . לכן עכשיו , כשאני באה לסכם את מסקנות התנסויותיי הראשוניות בשדה הוראה , אני מפנה את הדברים אליך . כאיש מחקר והגות בתחום החינוכי אולי תמצא בהם עניין , ואולי אפילו יהיה לך מה להגיד לי בתשובה . באחד מהשיעורים העברת לנו שאלון שנוגע ליחסינו למקצוע . זכור לי שאמרת באותה הזדמנות משהו בנוגע לשחיקה העצומה במקצוע , משהו בקשר לזה שמורים רבים פורשים אחרי חמש השנים הראשונות בעבודה . לא קשה לי להבין למה . אני רוצה לספר לך כאן קצת על היחס האישי שלי למקצוע ועל מה שאני רואה מסביבי . במהלך לימודיי במכללה ( אני מתייחסת כאן רק להתמחות אנגלית . ההתמחות השנייה שלי לא רלוונטית ) , בכמה וכמה קורסים הקשורים לדידקטיקה , הדגישו בפנינו את הצורך בהוראה יצירתית . למדתי על שבע ( עכשיו כבר ? 9 ? 8 ) האינטליגנציות של גרדנר . בעבודה המעשית אף קיבלתי משימות להציע שדרוגים לשיעורים שצפיתי בהם על פי מודל האינטליגנציות המרובות . למדתי קורס שלם על הוראת אנגלית דרך משחקים , ועוד קורס על שימוש בספרות ילדים להוראה . בשיעורי ההדרכה לעבודה המעשית הפנמתי את חשיבות הגיוון בדרכי ההוראה , את הפנייה לחושים שונים , את היתרונות שבעבודת צוות , למידה פעילה , פרויקטים וכדו ' . הגישה הזאת להוראה הדהדה לי כנכונה ואמתית . מעבר לכך , מתוך קריאה וחשיבה אישית , הזדהיתי מאוד עם הגישה ממוקדת - הלומד . בשנה א ' קראתי את " חופש ללמוד " של רוג ' רס ומאוד הזדהיתי והסכמתי . ורציתי ליישם . עכשיו , זה לא שאני לא יודעת מה זה בית ספר . זה לא שהספקתי בשנתיים שבין סיום התיכון להתחלת הלימודים במכללה , לשכוח מה טיבה של אותה מערכת שבה ביליתי 12 משנות חיי . אבל נתתי צ ' אנס . חשבתי שאוכל לעשות את זה אחרת . שאבתי עידוד מכך שבמכללה , הן בקורסים והן בעבודה המעשית , היו תכנים ( כנ " ל ) שמאוד הזדהיתי איתם . ( לשם הגינות עלי לציין שההוראה לא נתפסה עבורי לכתחילה כקריירה לחיים אלא רק כאבן דרך . בעז " ה אני עדיין שואפת להמשיך וללמוד תרפיה באמניות , לכשאצליח לגייס את המשאבים בזמן ובכסף . ועדיין , באתי בראש פתוח ועם הרבה רצון , לא במרמור והרגשה של בדיעבד ונתתי לזה . ( fair chance אבל גיליתי , לדאבוני , שלא משנה מה מלמדים במכללות להוראה , בית ספר זה יצור אחר לגמרי . יצור שאותו לא מעניינות כל תאוריות הלמידה בעולם . מעניין אותו שקט תעשייתי ותוצרים שמתבטאים כמספרים על נייר . בוודאי שמת לב לשינוי במינוח שחל בשנים האחרונות בכינויים של אותם מבוגרים שתפקידם לעמוד בכיתות . פעם קראו להם מורים . היום המינוח הרשמי הוא " עובדי הוראה " . זה מינוח שמאוד מייצג בעיני את מה שקורה בשטח .
|
|