|
|
Page:12
לכל היותר מסאי מזהיר . ואולם עצם העובדה שהוא אחד מיחידי הסגולה המתמודדים עם שאלות הקיום היהודי בעידן זה , היא ביקורת לא קלת ערך על מסלולה של הפילוסופיה היהודית ; אם פילוסופיה היא ניסיון לתת דין וחשבון ביקורתי רפלקטיבי על חיי האדם הממשיים , או אז הפילוסופיה היהודית לא עמדה באתגר זה . היא עיצבה שדה שיח המנוכר לחיים הראליים של היהודים ובכך איבדה מכוחה לתרום לתודעה העצמית הממשית של יהודים בעבר ובהווה . כמעט מפתה לומר כי הפילוסופיה היהודית חיה באקדמיה אבל מתה במרחב החיים הממשיים . ניכור הוא אמנם חלק מהותי של החשיבה הפילוסופית , שכן הפילוסופיה חושבת על הקיום והופכת אותו לאובייקט עיוני , ובמובן זה היא מנוכרת לו . ואולם אין בקביעה כללית זו כדי לפתור את הבעייתיות המיוחדת של הפילוסופיה היהודית : אם בדרך כלל הפילוסופיה היהודית כה רחוקה מהחיים הממשיים של יהודים , במה היא יהודית ? אם יהדותה של הפילוסופיה מציינת רק את המוצא של הוגיה יהיה בכך משום עלבון לפילוסופיה היהודית עצמה . אם יהדותה של הפילוסופיה מתגלמת בכך שהיא מתייחסת לטקסטים יהודיים כאלה ואחרים , אפשר לשאול לאילו טקסטים בדיוק היא מתייחסת ? האם הפילוסופיה היהודית שמרה על מקומם של הטקסטים ברקמת החיים עצמם , או שמא בודדה אותם ויצרה עולם טקסטים יהודיים מדומיין , שאין לו חלק ונחלה בחיי היהודים ? כבעבר כך בהווה , הוגים יהודים מייצרים מרחב סגור בינם לבין טקסטים יהודיים שמעניינים אותם ושאין להם בהכרח זיקה לקיום היהודי הראלי . הפילוסופיה היהודית מכוננת על ידי המעטת ערך החיים היהודיים הראליים . היא מתגדרת בתוך מרחב סגור . במרחב זה הפילוסופיה היהודית מצטיירת כמעין כינון של עולם מדומיין המערפל או מדחיק את זיקותיו למה שמחוץ לו . עולם יהודי זה מתפרש כסוג של מרחב טהור שדבר אין לו עם המציאות ועם הטקסטים השזורים במציאות זאת . ניתוח זה מוביל אל השאלה : האם לפילוסופיה היהודית יש טקסטים קנוניים שאינם מותנים בה ? טקסטים שהקנוניות שלהם כוננה על ידי החיים היהודיים , או שמא כל פילוסוף מייצר לו טקסט קנוני וקורא אותו באופן ההולם את עולמו ? בעיית היסוד היא אפוא זאת : האם אפשרית פילוסופיה יהודית ? דבר אחד ברור : פילוסופיה יהודית שתהיה מרוחקת מניסיון החיים של יהודים , מהפרקטיקה ודרכי הביטוי הקונטמפורריים , תהיה לכל היותר ספקולציה , משחק , שאי אפשר להתייחס אליו יותר מדי ברצינות , שכן אין היא מתמודדת עם שאלות היסוד של כל אדם ובכלל זה היהודי : מה המשמעות של חיי כיש ממשי החי כאן ועכשיו בהקשר תרבותי יהודי . יתר על כן , פילוסופיה יהודית שהיא מטפיזית או תאולוגית אינה מתמודדת כראוי עם האתגרים שהציבה המחשבה הפילוסופית הבתר קאנטיאנית והבתר הגליאנית מצד אחד , והמחשבה האנליטית מצד אחר . לפי קווי המחשבה הללו שהלכו והתחדדו במרוצת המאה העשרים , הקביעות התאולוגיות או המטפיזיות , אם הן בעלות משמעות , ולא גיבוב היגדים חסרי מובן כפי שהניח הפוזיטיביזם הלוגי ,
|
|