|
|
Page:13
פרק הנספח נוגע בהיבטים של ״גאוגרפיה הומניסטית״ . חמשת חלקיו מבוססים על מסעות אמתיים שלי בעקבות לאה גולדברג וגיבוריה בברלין , העיר שהייתה נקודת מוצא ורקע בעיקר ( אך לא רק ) ליצירות הפרוזה שלה . אלה הם מסעות קונקרטיים אישיים שהם בה בעת גם מסעות ספרותיים מרובי אסוציאציות , המובילים הלוך וחזור מן האתרים האורבניים אל יצירות הפרוזה והשירה של לאה גולדברג . כאמור , בפרקיו האחרים של הספר נדונים נושאים המתבססים על חתכים ביצירתה של גולדברג ובעיקר על חתכי אורך , המאפשרים להאיר את הנושאים הנחקרים במבט דיאכרוני , לאורך ציר הזמן . זהו העיקרון שעליו מבוססים העיונים ברובם של הפרקים . בדיונים הנפרשים בגוף הספר נחשפים מצד אחד היבטים מובלעים בפואטיקה שלה , ומצד אחר – נושאים ייחודיים שיצירתה נדרשת להם , ואשר כאמור לא הושם אליהם לב במחקר ובביקורת העוסקים ביצירתה . לסוג הראשון שייכים במובהק הפרק השני , השלישי והרביעי . הפרק השני פורש את תופעת השירים חוצי המגדר , שבהם דובר קול גברי , ה״מופעל״ על ידי מחברת אישה . הפרק בוחן את התופעה , את אופני התגלמותה ותפוצתה בשירת גולדברג ואת הסיבות לכך . הפרק השלישי ממקד את ההתבוננות בדרך שבה מפעילה המשוררת דמויות נשיות מוכרות מתוך רבדיה השונים של התרבות ביצירותיה השיריות ( מן המקרא , מהמיתולוגיה היוונית , וכן מתוך מעשיות ויצירות ספרות קלסיות ) , ומשתמשת בהן כאלוזיות , בעלות כוח רימוז מן הכללי אל האישי , המתפקדות גם כמסכות בדרגות שקיפות שונות . הפרק הרביעי נוגע בצבר מיוחד של אזכורים מתוך שיר השירים השזורים ביצירת לאה גולדברג , וכן בדרכי העיבוד המפתיעות שלהם בתוך שירתה ( ואף בז׳אנרים אחרים ביצירתה ) . בפרק זה מובלטים הן מקומו המיוחד של שיר השירים בעולמה הן עמדתה הפואטית הלא שגרתית כלפיו . נושאים פואטיים ספציפיים אלה והדרכים שבהן הם נידונו והוצגו , הם בגדר חידושי מחקר ביצירת גולדברג . לסוג השני של העיונים בספר זה , הנוגעים בנושאים ייחודיים , שייכים שאר הפרקים . הפרק החמישי דן בנושא התשוקה הנשית ומימושה , נושא שלמרבה הפליאה לא עסק בו המחקר בדרך שיטתית ומקפת , על אף קרבתו המתבקשת לנושא האהבה והאהבה הנכזבת , נושא שנחשב דומיננטי ביצירת גולדברג . בפרק נחשפות פניה של הכתיבה הארוטית הגולדברגית , ״כתיבת הגוף״ , תוך מעקב צמוד וכרונולוגי אחר הנושא , המאיר כך את הגרף הדיאכרוני המעניין של הופעותיו ביצירתה . הפרק השישי עוסק בתהליכי חניכה , בעיקר של דמויות נשיות ביצירת המשוררת , הן בשירתה הן בפרוזה שלה . אולם תהליכי החניכה מוצגים כאן מזווית מיוחדת , כמתרחשים ומואצים באמצעות מסעות ברכבות . לצד העיסוק בנושאו המרכזי , נבדקות , בין היתר , התחבולות האמנותיות שנוקטת גולדברג לצורך ריענונו של סמל אוניברסלי ( הרכבת ) וחילוצו מן הבנליות . הפרק השביעי עניינו חטיבת השירים על ערים , שנכתבה
|
|