|
|
Page:10
שאר " המידות הטובות " . הקונקרטי מחייב את העולם ומתנהל באמצעות התנאים של המציאות , גם אם אינו מרגיש מחויב כלפיהם . חיוב העולם איננו משמש כאידאל , ואין חובות חיצוניות המכתיבות את האופן שבו נשמע האיש הקונקרטי למציאות . המציאות מספקת אפשרויות , ובתוכן ניתן להתנהל . הקונקרטי אינו שולל את היציאה הגמורה מתחומי המעשי והמידי , אך זו נשמרת כאופצייה אחרונה , ומה שהוּצא מתוך המידי תלוי עומד ומחכה לכניסתו אל המרחב הקונקרטי . המגמות של המיסטי והקונקרטי הן הפוכות : המיסטי מבקש לשמר את המחסומים ולהדגיש את הניכור , ואילו הקונקרטי מנסה להתנהל אתם , ודרכם ולהגביר את הנגישות . המיסטי מבקש להתבטל ; הקונקרטי מבקש להתקיים . המיסטי מתכווץ ומתאיין ; הקונקרטי מתפשט וממלא . המיסטי מוותר על הגוף ועל המציאות המרובדת לטובת השכל והחשיבה , ואילו הקונקרטי מתעצם בתוך הגופים ומחפש את השכל בתוך המציאות . נימות אלו יופיעו במהלך הדיון , ויהוו נקודות ציון במחשבתו של ר " נ . בפרק הראשון של הספר התעכבתי רבות על כיוונים וזרמים במחקר ברסלב . מלבד הצורך המחקרי בהתעכבות זו היה לי חשוב להביא את הקולות השונים ולערוך ביקורת מסודרת ופרטנית על השיטות השונות ולהבין את נקודות המוצא שלהן . הצגת השיטות בפירוט מאפשרת לקורא להתמצא בדרכים ובגישות של החקירה , לזהות את תהליכי החשיבה ואת נקודות הביקורת האפשריות . אם לעתים נראה שאני מותח ביקורת חריפה על הגישות המוצגות , הרי שזו " תוכחת מגולה ואהבה מסותרת " . אני מכיר טובה על כל הידיעות והתובנות החשובות והמחכימות שהחוקרים העלו , ואשר שימשו אבני דרך בבניין המחקר של ברסלב והחסידות . אני שמח ליטול חלק במאמץ המתמשך של החוקרים להבין ולחקור את הגותו של ר " נ , מאמץ שנעשה , כך נראה לי , מתוך חיבה ומעורבות אישית יוצאת דופן בחקר החסידות . בסופו של דבר , הספר הזה מציע תשובות לשאלות מרכזיות במחקר החסידות בכלל ותורת ברסלב בפרט , תשובות שיש בהן נגיעה לחקר חיי הדת ולשאלת מקומם בתרבות המערבית . עם זאת , יותר משהספר מציע תשובות לשאלות הוא מציע אופן דיון בסוגיות החסידיות הפתוח לסוגות חקירה שונות ובין – תחומיות . הניתוחים והמסקנות המובאים בספר מצביעים על כך שישנו פוטנציאל רב בניתוח המביא בחשבון נימות היסטוריות , ספרותיות ופילוסופיות ומדגיש את משמעותן והשפעתן על ההגות החסידית . תודתי העמוקה למוריי ורבותיי פרופ ' אבי שגיא ופרופ ' רון מרגולין , שהנחו אותי בעבודת הדוקטור . אבי שגיא לא חסך שבטו מאתי , הקפיד על קלה כחמורה , ודאג תמיד ליראת השמים שלי . אני מודה לו במיוחד על השנים שבהן שימשתי כעוזר מחקר שלו , והחכמתי בשימוש תלמיד חכם , ועל השבילים שפתח לי להיכלי חכמה רבים ומגוונים . דאגתו ומסירותו הפכו את עבודתנו לחברות נאמנה , ועל כך המון תודה . רון מרגולין , מורה אמתי לחסידות ,
|
|