|
|
Page:13
השכלה , ואילו צבי כשדאי מתאר בזיכרונותיו כיצד היה " מבריח את הגבול " כדי להביא לחבריו יצירות משכיליות : הם ( הקנאים ) מבערים ככל אשר יכלו את ספרינו ( ספרי ההשכלה ) שנפל לידם ואנחנו הוספנו למלא את חסרוננו – אם על ידי מוכרי הספרים , שהיו נודדים בימים ההם מעיר לעיר , ולשם פרנסה עשו סחורה גם בספרים ' חיצונים ' , שלבות הקוראים הצעירים התחילו מתאווים להם , או שהיינו עולים לאומן ומביאים משם ספרים ועיתונים , מזון לנפשנו הרעבה להשכלה . על - פי רוב הייתי אני השליח לכך : אמי היתה נוסעת שבוע - שבוע לאומן , כדי להביא משם סחורה ליום השוק , ואני הייתי ממציא כל מיני אמתלאות ללכת עמה לשם . אמא היתה מביאה מאומן עטרן ונפט לחנותה , ואני הייתי מביא משם עיתונים וספרים לי ולחברי שיחיו . את הספרים המכורכים הייתי מצניע בכיסי , בשרוולי , ואת העיתונים והספרים הבלתי מכורכים הייתי שם על בשרי מתחת לאפודתי . פעם הרגישה בי אמי כי עביתי פתאום מאומן , ובתום לבה שאלה אותי פשר הדבר ( כשדאי תרפ " ו , . ( 227 - 226 דן מירון ( 1979 ) מסביר את הפער בין רשמי הקוראים לרשמי הביקורת כהחלה אנכרוניסטית של קריטריון הריאליזם הספרותי על הרומן המשכילי . התביעה הביקורתית מן הרומן המשכילי לייצג את המציאות החיצונית והפסיכולוגית המבוססת על הניסיון האנושי אינה רלוונטית לספרות שביקשה להשיג אפקט דידקטי , המקצין את תמונת המציאות על ידי סאטירה , דמויות טיפוסיות ודרמטיזציה של מלחמת הטוב ברע . הכתיבה הפיוטית - מליצית והמסוגננת של סופרי ההשכלה מעמידה תמונה מועצמת של המצב האנושי ומציגה לקוראים דרמה נפשית המגולמת בעלילת הסיפור , ולא את הדרמה הנפשית של הדמויות עצמן . במידה דומה מיניותן של רוב הדמויות בספרות ההשכלה מנוסחת בקווים פשוטים ומבוססת על ניגודים : הנבלים שטופי יצרים , ואילו הגיבורים תמימים וחסודים . אך ההבחנה הבינארית בין דמויות נאפדות צניעות לבין דמויות אחוזות תאווה מחטיאה את מורכבותו של הטקסט המשכילי בכללותו . הסיפורת המשכילית רוויה בצרות מגדריות , בפרוורסיות וטרנסגרסיות , המעניקות לה עמקות פסיכולוגית וקסם פיוטי ומשקפות את מערך הזיקות והיחסים שבין
|
|
|