|
|
Page:12
מאורעות המלחמה שב המשורר רק בסוף ימיו . הפרק בוחן את הדרך שבה משמשים תצלומים בשירת פגיס עד בוא ' המזכרת ' : במקום שיהיה התצלום גשר אל העבר או מפתח לכינון הזיכרון , כמו שאולי היינו מצפים שיהיה , התצלום הוא דווקא מחסום ואמצעי להעיד על החומה הבצורה הסוגרת על הזיכרון . הפרק מציג את מלכודת התודעה שבה שבוי המשורר ואשר אותה הוא חושף בהידרשותו לתצלומים . בסוף דרכו השירית של פגיס חל כאמור משבר , ועמו משתנה יחס המשורר לדימוי הצילומי : הקשר העמוק של פגיס לצילום , ולעולם הוויזואלי בכלל , בא לידי ביטוי כעת בדימוי שהמשורר מדמה את עצמו לצלם , ובכלים שנותן לו הצילום כדי לבנות עולם קסום של מראות ילדות המתגלים לו בשלג של ' עיר בדצמבר ' , מחזור השירים מתוך הספר ' מלים נרדפות ' , המתאר את ביקור המשורר בניו יורק . פרק ב יוחד לדיון במחזור השירים ' ערב יהודי קראסניסטאוו' מתוך הספר ' השבר הסורי אפריקני ' ( 1974 ) של המשורר אבות ישורון . גם כאן התצלום משמש מזכרת : המחזור נדרש לערב האזכרה השנתי לקדושי העיר קראסניסטאוו ( עיר ילדותו של ישורון ) , שבו יוקרנו תצלומים של בני משפחה , קרובים ומכרים שנספו . השירים מתארים את התלבטות המשורר אם להיענות להזמנה להשתתף בערב האזכרה , את הקרב המתחולל בנפשו עקב החשש מפני המתים שיביטו בו מן הקיר . הדיון במחזור שירים זה פותח צוהר לעולמו הרוחני והרגשי של ישורון כפי שבא לידי ביטוי בשירתו המאוחרת , האוטוביוגרפית , שירת זיכרון שמאפיינת אותה , כדברי יוחאי אופנהיימר , ' התלבטות ללא מוצא החוזרת תמיד בצורה חדשה ורעננה על אותו מוטיב של אשמה פרטית ביחס לעבר , למשפחה , למולדת של פעם ' . המאבק לכינון הזיכרון הוא גם מאבק על טיבו של הזיכרון : שירי המחזור חושפים את המתח בין דרכי הפעולה של הייצוג הוויזואלי 5 יוחאי אופנהיימר , תנו לי לדבר כמו שאני : שירת אבות ישורון , תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד , תשנ " ז , עמ ' . 13
|
|