sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:14

כפי שנראה בהמשך הדברים , אפשרות השילוב ושיתוף הפעולה בין יהודים לערבים בתוך המדינה היא אחת השאלות המבחינות במובהק בין שני המחנות בתחום המדיני - ביטחוני , מחנה השמאל ומחנה הימין . מחנה המרכז נע בשאלה זו בין שני הקטבים האלה לפי הנושא הספציפי . סוגיית מקומו של הציבור הערבי במדינה , כך מורים נתוני הסקר שעליו מבוסס דוח זה , מבחינה גם בין מי שרואים את עצמם בראש ובראשונה ישראלים למי שהזהות העיקרית שלהם , לפי הצהרתם , היא יהודית , העדפה שחופפת במידה רבה את המיקום העצמי על רצף מידת הדתיות חרדי - חילוני ובמידה לא קטנה גם את ההגדרה העצמית העדתית . סוגיית מעמדם של הערבים בישראל היא אפוא אחת הסוגיות המפלגות ביותר את קבוצת הרוב הלאומי היהודי . עם זאת , יחסי הכוחות בין קבוצות המשנה לא רק שאינם שקולים , אלא הם גם לא בהכרח יציבים במובן של קישור חד - חד ערכי קבוע בין מאפיינים לעמדות . ולכן , כפי שנראה להלן , המחנה שהוא ספקן כלפי רעיון השילוב השוויוני בישראל של הערבים , ואפילו עוין אותו , גדול במידה ניכרת מן המחנה ההופכי , המוכן לוותר על עמדת העדיפות שלו ולשלב את הציבור הערבי בענייני המדינה והחברה על בסיס שוויוני , אם כי , כפי שנראה בהמשך , בלי לוותר ברוב המקרים על הגדרתה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי . בגלל הפרשי העוצמה הפוליטית , הכלכלית והחברתית בין יהודים לערבים קשה , ואולי אפילו לא נכון , להשוות בין הרוב למיעוט ולהציג לפניהם שאלות ודרישות דומות . עם זה אי - אפשר , וגם לא נכון , להתעלם מכך שלא רק בצד היהודי אלא גם בצד הערבי נשמעים בעת ובעונה אחת קולות תומכים בשילוב ובשיתוף פעולה לטובת הכלל הישראלי אך גם קולות הדוחים , אפילו מכחישים , את האפשרות הזו . בצד הערבי יש מנהיגים וכוחות רעיוניים ה מדגישים את ההיתכנות של חיים משותפים ופועלים להשוואת תנאים . הם נוהגים כך מתוך אמונה שבתנאים הנכונים – ביטול אפליה ומתן אפשרות לביטוי קולקטיבי ערבי - ישראלי – גם במדינת לאום יהודית יש סיכוי לחיים בצוותא , פוריים ומפרים הדדית . עם זאת , לא פעם ולא פעמיים נשמעים , בין השאר בזירה הפרלמנטרית , גם קולות רמים של בני סמכא – פוליטיקאים , אינטלקטואלים , אנשי דת ערבים – הממעיטים בסיכוי של היווצרות " אנחנו " ישראלי אזרחי יהודי - ערבי משותף , ויש גם המתנגדים לכך עקרונית . המחזיקים בעמדה זו נסמכים בדרך כלל על הטענה שדו - קיום הוא מושג מגונה , המשכיח את ההבדלים בין החזק לחלש ובין המתיישב ליליד , מושג המפנה עורף לאתיקה אמיתית של שלום . אתיקה של שלום מחייבת , לדעתם , הכרה של הציבור היהודי ושל מנהיגיו בכך שהם חלק מקבוצת רוב של מהגרים דור ראשון , שני ושלישי , שבהיותם כוח קולוניאלי שללו , ועדיין שוללים , את זכויות המיעוט הילידי וכי יש לחשוף מצב זה ולא לטשטשו על ידי שיח של שותפות . הקולות האלה מערערים על זכותה של ישראל להגדיר את עצמה מדינת הלאום של העם היהודי ותובעים לשנות אותה כך שתהפוך להיות מדינה ניטרלית מבחינה לאומית , דהיינו מדינת כל - אזרחיה . עמדה זו , שכפי שמראים ממצאי הדוח שלנו , חלחלה עמוק לתוך תודעת הציבור הערבי בישראל , והיא באה לידי ביטוי למשל במסמכי החזון שפורסמו באמצע העשור הקודם אשר ביטאו דרישה של המיעוט הערבי להכרה ממסדית בו כמיעוט לאומי ילידי ותבעו שיתוף מלא בשלטון . בין 3 יוסף תיסיר ג ' בארין , חוקה שוויונית לכל ? על חוקה וזכויות קולקטיביות של האזרחים הערבים בישראל , חיפה : מרכז מוסאוא , ; 2006 ג ' ידא רינאוי - זועבי ( עורכת ) , החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל , נצרת : הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות בישראל , ; 2006 מדה אל - כרמל , הצהרת חיפה , חיפה : מדה אל - כרמל , ; 2007 עדאלה : המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל , החוקה הדמוקרטית , שפרעם : עדאלה , . 2007

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help