|
|
Page:11
תקציר רקע והצגת הבעיות העומדות לפני חברה המתמודדת עם טרור לחברה המתמודדת עם טרור שתי מטרות עיקריות : שמירה על ביטחון אזרחי המדינה מכאן , ושמירה על זכויות אדם וזכויות אזרח מכאן . לעתים מדובר במטרות מתנגשות , ואין אפשרות להגשים את האחת בצורה מיטבית ללא ויתור מסוים על הגשמת האחרת . לכן כאשר בוחנים אמצעי שתכליתו להקטין את סכנת הטרור , יש לאזן בין התועלת המצופה מהפעלתו לבין הפגיעה בזכות או בזכויות הנגרמת על ידו . דרך המלך לעשות זאת היא בהפעלת מבחני המידתיות : התאמה , צורך ומידתיות במובן הצר — האמצעי ייחשב מידתי כאשר התועלת הצפויה מהשימוש בו עולה על הנזק לזכויות ולאינטרסים אחרים . זכויות מעטות , כדוגמת הזכות שלא להיות חשוף לעינויים , אף מוגנות באופן מוחלט . ייחודו של הטרור הוא בכך שהאיזון הנערך בעניינו חשוף להטיות פסיכולוגיות ותופעות חברתיות שעלולות להביא לידי תוצאה לא תקינה , והאיזון הלקוי עלול להביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות ; הוא עלול להביא לפגיעה כזאת גם כאשר אין בצדה תועלת של ממש לביטחון , ואפילו כאשר היא מזיקה לביטחון . ספר זה מציג את התהליכים החברתיים וההטיות הפסיכולוגיות המשפיעים על הדרך שמתמודדים בה עם טרור . הדברים מובאים גם בקווים כלליים וגם בשימוש בדוגמאות הממחישות את ההשפעה של תהליכים והטיות אלו . הניתוח נעשה מתוך כוונה לאתר דרכים להתמודדות עם הבעיה האמורה . אלו הם אחדים מן התהליכים החברתיים המאפיינים חברה המתמודדת עם טרור : תחושת פחד לא רציונלית . מחקרים הוכיחו כי בעקבות חשיפה חוזרת ונשנית לטרור מתפתחים תסמינים של הפרעת דחק פוסט – טראומטית ( PTSD ) גם אצל מי שלא חוו את אירועי הטרור במישרין אלא דרך אמצעי התקשורת בלבד . כך , החשיפה לטרור מעוררת ומחריפה הרגשה לא מידתית של סיכון , חוסר אונים , אובדן שליטה ופגיעות . תחושת קורבן חברתית ודמוניזציה של " האחר " . תהליך חברתי נוסף שמתרחש בחברה שמתמודדת עם טרור הוא תחושת קורבן וראיית הצד הנגדי
|
|
|