|
|
Page:15
הלילה האחרון של מוחמד אבו ח ְ ' ד ֵיר הלילה שבין 1 ל 2 ביולי 2014 נפתח בהלוויה של נפתלי פרנקל , אייל יפרח וגיל עד שער , שלושת הנערים שנחטפו ונרצחו שלושה שבועות קודם לכן בצומת גוש עציון על ידי פעילי חמאס . הוא נמשך בניסיון לינץ ' בערבים בכיכר החתולות , ובפינוי כיסא תינוק ממכונית כדי לפנות מקום לקורבן , והסתיים בגופה חרוכה ביער ירושלים . בדיעבד אפשר לומר כי הלילה הזה יירשם כנקודת תפנית במערכת היחסים בין ישראלים לפלסטינים בירושלים . התחנות השונות של הלילה המר ההוא עשויות ללמד משהו על ירושלים , 47 שנים אחרי כיבוש מזרח העיר ואיחודה . תחנה ראשונה : כיכר החתולות , שמונה בערב איש אינו יודע בוודאות מדוע כיכר האבן השקועה והכעורה שבין שכונת נחלת שבעה לבין גן העצמאות קיבלה את השם " כיכר החתולות " . אולי הזונות שפעלו במקום בעבר העניקו לה אותו , אולי היו אלה החתולים שנמשכו אל פחי האשפה הענקיים של המסעדות שהוקמו בכיכר , ואולי זה בגלל שכמה מן החתולים האלה " הועלו לקורבן " במקום על ידי נערים שהשתייכו ל "כת השטן " . שנים ארוכות נתפסת הכיכר כמקום פראי ואפל , מעין חצר אחורית אלימה של מרכז ירושלים . האלימות פורצת בדרך כלל בחודשי הקיץ . באוגוסט 2010 הזדמן לכיכר יהודי אמריקאי בשם לאנס וולף , איש שוליים מן הסוג שירושלים מלאה בהם . סיפור חייו הוא סיפור של סתירות אינסופיות . הוא למד בישיבה , אבל
|
|
|