|
|
Page:13
במשפחה , בקהילה ובמערכת החינוך , השתתפות בטקסים לאומיים , ביקור במוזיאונים , מסעות לאתרי הנצחה , קריאת סיפורי גבורה , גלישה באתרי מורשת או צפייה בסרטים ובמופעים היסטוריים אכן מעצבים תודעה היסטורית . טרם נערך מחקר אמפירי על מידת השפעתן של תכניות לימודים בהיסטוריה , של ספרי הלימוד השונים ושל עצם שיעורי ההיסטוריה המתנהלים בכיתות על עיצוב התודעה ההיסטורית של התלמידים , וספק אם ריבוי המשתנים מאפשר לעשות זאת בצורה המניחה את הדעת . את השפעתם של סוכני עבר שמחוץ ללימודים הפורמליים על הציבור הרחב קשה עוד יותר לחקור . לכן השדה פרוץ לטענות ולוויכוחים המתבססים על ניסויים חלקיים ומקומיים ועל התרשמויות גרידא , כפי שסבור ההיסטוריון יואב גלבר ) גלבר , . ) 2007 אולם גם ללא מחקרים מבוססים , שספק אם כאמור ניתן כלל לבצעם על פי אמות מידה שיטתיות ומקצועיות , התרשמויות קיימות , והן מעוררות מדי פעם דיון ציבורי סוער . אף על פי שמאתגר לכמת אותן לכדי ממצאים אמפיריים , וגם אם טרם ברור אם הבעיה נוגעת להיסטוריה בפרט או למדעי הרוח בכלל , התרשמויות אלה מצביעות במפורש על מעמד ירוד של המקצוע בקרב התלמידים – ולא רק בישראל . מחקר משווה , שנערך בסוף שנות התשעים ב - 27 מדינות אירופיות וגם בישראל על תודעה היסטורית ועמדות פוליטיות בקרב תלמידי חטיבת הביניים והתיכון , בדק גם את הרלוונטיות ואת המשמעות של לימודי ההיסטוריה במדגם רחב של כ - 30 , 000 תלמידים , גילאי חטיבת ביניים ) . ) 15 - 14 ממצאי המחקר ) Angvik & von Borries , 1997 ( הראו כי למקצוע ההיסטוריה דימוי של מקצוע משעמם וחסר חשיבות . זאת ועוד , יש אינדיקציות מטרידות לכך שרוב בוגרי המערכת הממלכתית בישראל רואים במקצוע נטל מיותר ומגלים אדישות ואפילו סלידה כלפי חוויית לימודי ההיסטוריה שחוו בהיותם תלמידים . המקצוע נתפס כמטרד מעיק , וכך הוא מופיע בשיח התקשורתי ) ונסובר , . ) 2012 רוב התלמידים אינם מרחיבים או מעמיקים בלימודי המקצוע , ובתי ספר רבים מסתפקים בלימוד היסטוריה ברמת חובה בלבד בכיתות י' וי " א או בכיתות י " א וי " ב . מספר הפונים ללימודי היסטוריה במערכת ההשכלה הגבוהה , ובייחוד אלה שבוחרים בלימוד היסטוריה של עם
|
|