|
|
Page:13
האישה ל " רגשות אמהיים " , סוציאליזציה שמתחילה כבר בילדות , אינה מוגדרת פונקציונלית כתהליך או מוסד שמגיע לנקודת סיום כלשהי או לגבול כלשהו . האמהות בתרבות המערב היא דיפוזית , מעורפלת ודינמית . בהקשר זה ארצה להתייחס גם לטיעונים של הוגות פמיניסטיות רבות , בין אם מתחום הפסיכולוגיה ובין אם מתחום הפילוסופיה והתיאוריה של המגדר , הטוענות נגד פרויד ובעד עצמאותה של האישה כסובייקט . " מיתוס האמהות " בראייה פמיניסטית הוא מוסד טוטלי , שתובע את כל - כולה של האם , ואינו מותיר לאישה - שהיא - אם מרחב פעולה או מרחב רגשי שאינם כפופים למשטר המוסד הטוטלי . לפני שאנו מנסים להגדיר מהי אם , מהי אם " טובה דיה " , מהי אם ישראלית חילונית ומה הן תכונותיה הרצויות או המקובלות , ארצה להדגיש שהתפיסה המערבית המקובלת של אמהות היא תפיסה חדשה יחסית בהיסטוריה האנושית בכלל , ובהיסטוריה המערבית בפרט . כפי שמבהירה אן דאלי בספרה Inventing Motherhood ( , ( 1982 המושג " אמהות " ( “ motherhood " ) הופיע לראשונה במילון אוקספורד רק בשנת , 1597 ובשנה זו הצביע על אמהות כעובדה ביולוגית , היות אם . רק בתקופה הוויקטוריאנית הופיעו במילון זה ביטויים המעידים על תפיסת האמהות כמוסד חברתי , כמשהו שהוא יותר מהגדרה ביולוגית של לידה . הביטוי "השמש החמה של האמהות " ( “ the warm sun of motherhood " ) הופיע בשנת , 1869 הצירוף " אמהות אמתית " ( “ true motherhood " ) הופיע רק בשנת . ( Dally , 1982 , p . 17 ) 1875 אם ניתן לתארך את תפיסת האמהות בתרבות המערב כמוסד חברתי לתקופה הוויקטוריאנית , לפני פחות ממאה ומחצה , הרי תפיסת האם כאובייקט נטול סובייקטיביות נוסחה במפורש על ידי פרויד וממשיכיו בתחילת המאה העשרים . ההנחה ש " אמא לא עוזבת את הילדים שלה " ( ברנשטיין , , 1991 עמ ' 77 ) רווחת בספרות
|
|