sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:13

המתרגם " יותר משהוא " משימתו של המתרגם " ) . לדעת ג ' ייקובס , את התרגום של בנימין ל " תרגום " יש לקרוא קריאה אלימה הרואה במונחיו של בנימין ביטוי לעמדה האירונית והתוקפנית שלו כלפי קוראי מסתו , שכן אין לו כל עניין בהשגת " הבנתם " באמצעות יצירתה של תקשורת . נראה אפוא שעדיף לתאר את המרחב המשותף שיוצר תרגומה של ספרות פלסטינית לעברית כמרחב הכולל גם את הדיכוי וגם את ההתנגדות לו . מרחב שלישי זה מאפשר הבעת התנגדות פלסטינית בתוך התרבות העברית ופותח ערוצים למשא ומתן שלא על דרך " ההבנה " בין הכובש לנכבש , שאמורה להיות מושגת באמצעות תרגום . רק הוויתור על התרגום הוא שמאפשר לכובש ולנכבש " לשוחח" ביניהם ממיקומי " אני " הניצבים לא רק בעימות קוטבי עם ה " אחר " , אלא גם ובעיקר בעמדה של משא ומתן פוליטי קשוח , לעתים אפילו אלים , שהאסימטריה המובהקת המאפיינת אותו מסמנת גם אפשרות לפיתוחה של התנגדות שתחתור תחת מנגנוני השליטה של התרבות העברית . העובדה שהספרות הפלסטינית הולכת והופכת לתושבת לגיטימית במרחב הספרותי העברי מאפשרת להתנגדות הפלסטינית להשתמש בתרגומים לעברית כדי לקעקע את החומות ההגמוניות של קנון הספרות העברית . במשך שנים כלל הקנון רק טקסטים ספרותיים שנכתבו בידי יהודים . בגלל הזהות האתנית והדתית - לאומית היהודית שהסתתרה מאחורי מסכת הזהות הלשונית העברית , תרגומים מערבית לעברית - ואף סופרים הכותבים בעברית אולם זהותם ערבית - הודרו מקנון הספרות העברית . אלא שכל זה החל להשתנות כאשר התעצמה נוכחותה של הספרות הפלסטינית בשולי שדה הספרות העברית . באורח דיאלקטי , דווקא התגברות הביקוש האוריינטליסטי לספרות מתורגמת מערבית ( כפי שאירע לאחר הכיבוש של 1967 ) אפשרה לפתח התנגדות פוליטית שמערערת את חומותיו האתנוצנטריות של הקנון העברי . הסיפור הפלסטיני לא רק תורגם מערבית אלא לעתים גם נכתב בעברית , שכן זו התפתחה כשפתם של סופרים פלסטינים אזרחי ישראל . ב - 1986 פרסם אנטון שמאס את הרומן ערבסקות , שנכתב בעברית , בהוצאת עם עובד . עצם נוכחותו של שמאס בשדה הספרות העברית ובהוצאת ספרים איכותית כל כך , בהיותו סופר ערבי הכותב עברית , טלטלה מן היסוד את החומות היהודיות , הציוניות והאתנוצנטריות של קנון הספרות העברית . שנים קודם לכן , ב - , 1966 פרסם עטאללה מנצור את הרומן העברי שלו באור חדש , ובשנות האלפיים פרסם סייד קשוע ספר סיפורים . 20 ג ' ייקובס , הלשון , עמ ' . 88 - 87 , 76 . 21 ראו חבר , הסיפור . במידה מסוימת שמאס הצליח לטלטל גם את הקנון הספרותי הפלסטיני , משום שמבקרים פלסטינים כמו חוסאם אלח ' טיב ( ח ' טיב , הרומן , עמ ' , ( 115 שהביעו את הסתייגותם הברורה מכתיבת הרומן בשפה העברית , כללו אותו בספרות הפלסטינית ( כיאל , ערבים רוקדים , עמ ' . ( 45

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help