sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:126

פרק ג פסוקים ז - ט פסוק ז : גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי : פסוק ח : גם כי אזעק וא ֲשוע ש ׂתם תפלתי : פסוק ט : גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה : פסוק ז : תיבת " מחשכים " שבפסוק הקודם עשויה להתבאר כמדברת גם על מקום מאסר ( כפי שמתרגם שם התרגום הארמי " בית אסורין " ) , שהרי כך מתואר מקום ישיבתם של האסורים בארץ המתים במזמור המזכיר צלמוות , חושך ואסירים גם יחד : " יושבי חושך וצלמוות אסירי עוני וברזל " ( תהילים קז , י ) . לפיכך מצייר פסוקנו את גורלו של המקונן כגורלו של אסיר . ראשית הפסוק , " גדר בעדי " , מחזירה אותנו אל תחושת המחנק של הנצור , כפי שזו תוארה בפסוק ה : " בנה עלי ויקף " . לשימוש דומה בשורש גד " ר ראו לדוגמא את דברי איוב : " אורחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותיי חושך ישים " ( יט , ח ) . נראה שהצירופים " לא אעבור " שבדברי איוב ו " לא אצא " שבפסוקנו מכוונים לניסיונות שווא של האסירים לפרוץ את גדרות כלאם ( וכך אומר מפורשות התרגום הארמי ) . ללשון יציאה ממאסר ראו שוב בתהילים קז : " יוציאם מחושך וצלמוות ומוסרותיהם ינתק " ( פסוק יד ) . רק בפסוקנו מילת " נחושת " ביחיד מציינת את המכשיר שבאמצעותו כובלים את האסיר , מעין " המוסרות" שנזכרו בפסוק מספר תהילים . בשאר הפסוקים נוהגת צורת הזוגי : " נחושתיים " , כגון האמור בשמשון : " ויאסרוהו בנחושתיים ויהי טוחן בבית האסורים " ( שופטים טז , כא ) . הנחושתיים - כפי שמלמדת צורת הזוגי - נועדו לכבול את שתי רגליו של האסיר , כנאמר בקינת דוד על אבנר : " ורגליך לא לנחושתיים הוגשו " ( שמואל - ב ג , לד ) . המקונן קובע כי האלוהים לא הסתפק בכבילת האסיר בנחושתיים , אלא בחר בנחושתיים כבדים , כדי להקשות עוד יותר על תנועתו . פסוק ח : כיוון שדרכו של האסיר חסומה , כאמור בפסוק הקודם , לא נותר לו אלא להשמיע את קולו בתפילה . הצירוף " גם כי " מביע תנאי , ומשמעותו " גם אם " , והשוו : " גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע " ( תהילים כג , ד ) . זע " ק ושו " ע הן לשונות תפילה , וראו צירופן יחדיו : " ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוהים " ( שמות ב , כג ) . והנה , אלוהים מונע מן המקונן אפילו להשמיע את דברו באזניו : " שתם תפילתי " ( והשוו עוד פסוק מד להלן ) . " שתם " הוא כמו " סתם " , כיוון שיש ושתי אותיות אלו מתחלפות בלשון המקרא ( וראו לעיל בפירוש על ב , ו ) . סת " ם פירושו חס " ם , סג " ר , כגון התקבולת : " סתום הדברים / וחתום הספר " ( דניאל יב , ד ) . מי שחסם את דרכו של המקונן ומנע ממנו לנוע , כאמור בפסוק הקודם ושוב בפסוק הבא , חסם כעת גם את תפילתו . פסוק ט : באין מוצא לתפילתו , שב המקונן לתת את דעתו על מגבלות התנועה אשר הוטלו עליו . פסוקנו פותח באותה מילה שבה פתח את פסוק ז : " גדר " , אך דומה שבכל זאת נתחולל שינוי בתודעתו

משכל (ידעות  ספרים)


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help