|
|
Page:193
אבן אליו תשוב " ( משלי כו , כז ) , ובדומה בתהילים : " בור כרה ויחפרהו ויפול בשחת יפעל " ( ז , טז ) . ביטויים גלויים של מידה כנגד מידה חביבים הם על הסיפורת המקראית , והרי שלוש דוגמאות : ( א ) כאשר לוכדים אנשי יהודה את מלך בזק ומקצצים את בהונות ידיו ורגליו ( שופטים א , ו ) , הוא משלים עם גורלו ואומר : " שבעים מלכים בהונות ידיהם ורגליהם מקוצצים היו מלקטים תחת שולחני כאשר עשיתי כן שילם לי אלוהים " ( שם , פסוק ז ) . ( ב ) כאשר שמואל הורג את אגג מלך עמלק הוא אומר לו אגב כך : " כאשר שיכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך " ( שמואל - א טו , לג ); ( ג ) הפלישתים דורשים מאנשי יהודה להסגיר את שמשון לידם , בטענה : " לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו " ( שופטים טו , י ) , אך כאשר נוזפים אנשי יהודה בשמשון ואומרים לו " הלא ידעת כי מושלים בנו פלישתים ומה זאת עשית לנו " , הוא משיב : " כאשר עשו לי כן עשיתי להם " ( שם , פסוק יא ) . הסיפורת המקראית גם מעצבת מצבים של מידה כנגד מידה בלא לומר מפורשות כי בחטא ועונש עסקינן . הקורא הרגיש הוא שיסיק את המסקנה הראויה : כך , למשל , נוטל יעקב את זהות אחיו , ביוזמת רבקה אמו , כדי לרמות את אביו העיוור יצחק ( בראשית כז ) , והעונש אינו מאחר לבוא : לבן , אחי רבקה , יוזם את חילופי בנותיו - הנשים במיטת יעקב , כאשר לאה נוטלת את מקומה של רחל , בחסות חשכת הלילה ( שם כט , כא - כז ) . ואם לא די בעונש סימטרי זה ליעקב על חטאו , הרי לנו עונש נוסף , ואף הוא על דרך מידה כנגד מידה : יעקב רימה את אביו בעזרת בגדי עשו אחיו ( שם כז , טו - טז ) , ובניו ירמו אותו , יציגו מצג שווא כאילו נטרף יוסף , באמצעות בגד אחיהם , כתונת הפסים של יוסף שנטבלה בדם ( שם לז , לא - לד ) . עם זאת עקרון מידה כנגד מידה מצוי בספרות חז " ל גם כביטוי לשכר דווקא , כגון האמור על יוסף שהקב " ה שילם " לו שכרו במשפט , מידה כנגד מידה . הא כיצד ? הוא שלט ביצרו ולא נגע בה ( = באשת פוטיפר ) , לפיכך נעשה שליט כמו שאתה אומר ' ויוסף הוא השליט על הארץ ' ( בראשית מב , ו ) " ( במדבר רבה יד , ו ) . והוא הדין בדוגמא נוספת המובאת במשנה סוטה ( שם ) , הקובעת כי עקרון מידה כנגד מידה פועל גם " לענין הטובה " . והראיה : " מרים המתינה למשה שעה אחת שנאמר ' ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו ' ( שמות ב , ד ) לפיכך נתעכבו ( = המתינו ) לה ישראל שבעה ימים במדבר שנאמר ' והעם לא נסע עד היאסף מרים' ( במדבר יב , טו ) " . שבר הפסוק " פלס ומאזני משפט לה '" ( משלי טז , יא ) מצוי בספרות חז " ל לא אחת כראיה והוכחה לדרך הישרה שבה דן האלוהים את בני האדם , לטוב ולמוטב , ולעיתים הוא בא בסמוך למשפטים כגון " במידה שאדם מודד בה מודדין לו " ( דברים רבה , ליברמן , דברים כג ) או לאחר הקביעה כי האלוהים הוא " דין אמת" ( שמות רבה טז , ד ) . אלת הצדק המיתולוגית תמיס המתוארת בדמות אישה תמירה . ידה האחת אוחזת במאזניים והשנייה בחרב , סמל להענשת הפושעים . הפסל מוצב בכיכר בית העירייה הישן שבפרנקפורט שעל המיין . הצלם : Bohao Zhao
|
|