|
|
Page:191
תבל שם העצם " תבל " מופיע רק בשירה המקראית , וללא ידוע . בפסוקים רבים נרדפת " תבל " ל " ארץ " , וזו אכן משמעותה , כמו בפסוקנו , וכן : " אבלה נבלה הארץ אומללה נבלה תבל " ( ישעיה כד , ד ) , " לה ' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה " ( תהילים כד , א ) . המדרש ( אבות דרבי נתן , נו " א , לז ) קובע כי לארץ ישנם שבעה שמות : " ארץ , אדמה , ארקא ( ירמיה י , יא [ והוא על דרך הארמית ]) , חרבה , יבשה , תבל , חלד " , והוא ממשיך ואומר " ולמה נקרא שמה תבל ? על שם שהיא מתובלת בכול " , כלומר שלא חסר בה דבר . ספרי דברים ( פיסקה לז ) צועד צעד אחד קדימה וקובע כי " תבל זו ארץ ישראל , שנאמר ' משחקת בתבל ארצו '" ( משלי ח , לא ) והוא מבהיר , " שכל הארצות יש בזו מה שאין בזו ויש בזו מה שאין בזו , אבל ארץ ישראל אינה חסרה כלום , שנאמר ' לא תחסר כל בה' ( דברים ח , ט ) " . ועוד הוא קובע כי " נקרא שמה תבל על שם תבל ( = תבלין , תוסף מיוחד ורב ערך ) שבתוכה , איזהו תבל שבתוכה ? זו תורה שנאמר ' בגויים אין תורה ' ( לעיל ב , ט ) , מיכן שהתורה בארץ ישראל " . תבל בלשון המקרא הוא חלקה המוצק של הארץ , זה שאינו ים : " ויראו אפיקי ים יגלו מוסדות תבל " ( שמואל - ב כב , טז ) , ולעיתים הכוונה לחלקה המיושב בלבד : " שם תבל כמדבר ועריו הרס" ( ישעיה יד , יז ) , ויש ובמילה תבל הכוונה ליושביה , כגון : " והוא ישפט תבל בצדק ידין לאומים במישרים " ( תהילים ט , ט ) . תבל במקרא איננה אפוא " יקום " ( , ( universe ובעצם במקרא משמעותו של " יקום " מוגבלת לעולם החי שעל פני הארץ . ראו דברי אלוהים בסיפור המבול : " ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה " ( בראשית ז , ד ) , ויתכן שבדברים יא , ו " יקום" אף אינו כולל את בני האדם , כאמור על דתן ואבירם שנטלו חלק במרד קורח : " אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם " . " עולם " במקרא , כאמור לעיל ( ראו עמוד , ( 143 הוא מושג של זמן ואין לנו אפוא מושג בלשון המקרא המכוון אל הבריאה כולה , שבשמים ובארץ . חששו של נבוכדנאצר על המילים " באו גויים בנחלתך " ( תהילים עט , א ) מספר מדרש תהילים בשם ר ' לוי : " שמונה עשרה שנה היתה בת קול מכרזת לתוך ביתו של נבוכדנאצר ואומרת ' עבדא בישא סק וחריב ביתא דמרך , דבני מרך לא שמעין ליה ' ( = עבד רע , עלה והחרב את ביתו של אדונך , שבני אדונך אינם שומעים לו ) , והיה מתיירא לעלות , לפי שהיה יודע מה שהגיע ( = מה שקרה ) לסנחריב בימי חזקיה , ולא היה מאמין שהקדוש ברוך הוא מחריב את ירושלים . מה עשה ? עמד מקסם ( = לעשות מעשי קסם ) לידע אם לעלות אם לאו , שנאמר ' כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסום קסם קלקל ( = נענע ) בחיצים שאל בתרפים ראה בכבד' ( יחזקאל כא , כו [ וראו לעיל , עמוד . [( 97 מלמד שהיה זורק את החץ לשם אנטוכיא ( = תוך הזכרת שם העיר ) או לשם צור או לשם לודקייא , והיה החץ נשבר , וכשהיה יורה חץ לשם ירושלים לא נשבר , והיה יודע שהיא עתידה להיות בידו חריבה . כיוון שראה כן התחיל לומר לפני הקדוש ברוך הוא : ' ריבונו של עולם , מי האמין שיכנסו השונאין לירושלים ומחריבין אותה , ונכנסין למקום שלא היתה ברייה יכולה ליגע בה , הרי נכנסו השונאין וטימאו מקדשך , והרגו את בניך ' ... לכך נאמר ' לא האמינו מלכי ארץ '" . סדרת הבולים " שערי ירושלים " ( , ( 1972 - 1971 בעיצוב האומן הישראלי אליעזר ויסהוף ( יליד , ( 1938 הונפקה לרגל יום העצמאות העשרים ושלושה של מדינת ישראל . על שערי ירושלים ראו עוד לעיל , עמוד . 37
|
|