sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:256

פרק ה פסוק כב כי אם מאס מאַסתנוּ קצפתעלינוּ עד מאד : הפסוק הקודם השרה אווירה של תקוה לחידוש היחסים ההרמוניים בין ה ' ועמו , והנה פסוקנו , החותם את הקינה ואת הספר כולו , מחזירנו - ולו לכאורה - אל ההווה המר , אל תהומות הייאוש . זו הסיבה שמסורת קריאת המגילה בציבור מורה לשוב ולקרוא את פסוק כא אחרי קריאת פסוק כב , כדי לסיים בטוב . ראוי עם זאת להעיר שיש בין חוקרי המקרא מי שהציע להפוך את סדר הפסוקים ולהקדים את פסוק כב ל - כא . היפוך הסדר יצרף יחדיו את ההתרסה שבפסוק כ , " למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים " , עם אווירת הנכאים של פסוקנו : " כי אם מאוס מאסתנו " . רבים מן הפרשנים מבינים את המילים " כי אם " כפתיחתו של משפט תנאי , כפי שהוא למשל בדברי יהושע : " כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגויים האלה ... ידוע תדעו כי לא יוסיף ה ' אלוהיכם להוריש את הגויים האלה מלפניכם " ( כג , יב - יג ) . כך ביאר גם ר ' אברהם אבן עזרא : " כי הנה אם מאסתנו בעוונותינו , כבר קצפת עלינו יותר מדי " , וכן אומר ר ' יוסף כספי , המבקש להדגיש כי פסוקנו הוא המשך לביטוי התקוה והנחמה : " כי אם מאסתנו , הנה רב שבענו בוז וקצף מאתך , וכבר נפרענו מן החוב , ודי לנו בזה . והנה , לפי זה הסיום נחמה , ואין צריך למנהגנו לחזור [ על הפסוק ] ' השיבנו אליך ונשובה '" . אין כורח להבין את המילים " כי אם " כמילות תנאי , וניתן לפרשן כמילות חיזוק , במשמעות של " אף " , " אכן " , וראו לדוגמא : " ועתה אל ישם אדוני המלך אל לבו דבר לאמור כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת " ( שמואל - ב יג , לג ) . לפי פירוש זה פסוקנו מנמק מדוע ראוי שה ' ישים קץ לכעסו , שהרי כבר מלאה סאת הייסורים . ה ' מאס בעמו , דחה אותם מלפניו . ראו לדוגמא : " המאוס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך " ( ירמיה יד , יט ) , וכן : " הלוא ראית מה העם הזה דיברו לאמור שתי המשפחות אשר בחר ה ' בהם וימאסם " ( שם לג , כד ) . דחיית העם באה לידי ביטוי בכעסו הרב , בקצפו של ה ' , וראו לדוגמא בדבריו בפי נביאו לכשדים : " קצפתי על עמי חיללתי נחלתי ואתנם בידך " ( ישעיה מז , ו ) , ועוד בתפילת העם , בקינתם על חורבן ירושלים ומקדשה : " אל תקצוף ה ' עד מאוד ואל לעד תזכור עוון הן הבט נא עמך כולנו " ( שם סד , ח ) . סיום הקינה ( והמגילה כולה ) מעיד כי גם בשעה של תקוה , של ציפייה לטוב , אין המקוננים מסוגלים לשכוח את ההווה או להתעלם ממנו . אך לאחר שהביעו חרטה , הכירו בחטאם והביעו את נכונותם לחזור בתשובה , הם מצפים מה ' שישים לבו לכך שכבר הענישם די והותר .

משכל (ידעות  ספרים)


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help