|
|
Page:187
אשר הכינה . היא אמרה להם כי שמרה בעבורם חלק נאה וחשפה בפניהם את שאריות בנה . היא גם אומרת להם : " הילד הזה ילדי הוא , והמעשה הוא מעשה ידיי , אכלו כי הרי גם אני אכלתי . אל תהיו רכי לבב מאישה " , אך המורדים יצאו מביתה בפחד גדול מבלי שנגעו בבשר שהוגש להם ( תולדות מלחמת היהודים ברומאים , ספר שישי , . ( 212 - 201 על אם המאכילה את בניה מבשר אחיהם התינוק , בשעת המצור על ירושלים , ראו לעיל , עמוד . 185 אכילת בשר ילדים בשעת מצור היא מן הקללות הנוראות שבתורה . כך בספר ויקרא : " ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם תאכלו " ( כו , כט ) , וכן ביתר הרחבה בספר דברים : " ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנותיך ... במצור ובמצוק אשר יציק לך אויבך . האיש הרך בך והענוג מאוד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר . מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כול " ( כח , נג - נה [ וראו עוד ירמיה יט , ט ]) . על אכילת בשר אדם בשעת מצור ( ולאו דווקא בשר ילדים או לאחר בישול ) מובא במדרש איכה רבה ( פרשה א [ המקור ארמי ]) סיפור מזעזע : " היו הנצורים אוכלים את בשר הרוגיהם . בכל יום היה יוצא אחד מהם ומביא להם והם אוכלים . יום אחד אמרו : 'ילך פלוני מאתנו , אם ימצא דבר יביא ונאכל ' . כשיצא מצא את אביו הרוג , לקחו והחביא את גופו ושם סימן עליו , שב ואמר להם ' לא מצאתי דבר ' . אמרו : ' ילך אדם אחר ואם ימצא דבר יביא ונאכל ' . משיצא אותו אדם הלך לריח [ הגופה ] ומצא את אותו הרוג והביאו ואכלוהו . משאכלו אמר לו ' מנין הבאת את ההרוג הזה ? ' אמר לו ' ממקום פלוני ' . אמר לו ' סימן היה עליו ? ' אמר לו ' סימן אלמוני ' . ענה אותו אדם ואמר : ' אוי לו לאותו איש ( = לי ) שמבשר אביו אכל ' , לקיים מה שנאמר ' לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ' ( יחזקאל ה , י ) " . משנה הוראה כאשר למילה אחת יש בלשון המקרא שתי משמעויות שונות , יש וסופרי המקרא ומשורריו מקנים לה בהופעה אחת את שתי משמעויותיה , וזו התופעה שכינה חוקר הלשון והמקרא דוד ילין ( 1941 - 1864 ) בשם " משנה הוראה " , היינו כפל הוראה , והרי ארבע דוגמות נוספות : ( א ) בדבריו של מיכה על הגויים : " ילחכו עפר כנחש כזוחלי ארץ ... יפחדו ויראו ממך " ( ז , יז ) הוא מכוון בזח " ל הן לאופן תנועתם של הנחשים והן ליראתם . לזח "ל במשמע דח " ל ( שמשמעו בארמית פח " ד ) , ראו איוב לב , ו : " על כן זחלתי ואירא " . ( ב ) על המכורים לשתייה אומר ישעיהו : " הוי משכימי בבוקר שיכר ירדופו מאחרי בנשף ין ידליקם " ( ה , יא ) . בשורש דל " ק הכוונה לומר שהיין מלהיבם , מבעירם , אך גם שהם רודפים - דולקים אחריו . לדל " ק במשמעות זו ראו בהמשך פרקנו : " קלים היו רודפינו ... על ההרים דלקונו " ( פסוק יט ) . ( ג ) הנביא אומר " קורא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתי " ( ישעיה מו , יא [ הכתיב : " עצתו " ]) . המילה " עיט " ניתנת להתפרש כשם העוף המהיר או , על דרך השפה הארמית , כ " עצה " ( דניאל ב , יד ) , והרי לנו פסוק ששני חלקיו מקבילים זה לזה . ( ד ) בדבריו על שופטי ישראל אומר הנביא צפניה : " שופטיה זאבי ערב לא גרמו לבוקר" ( ג , ג ) . " ערב " הוא גם היפוכו של הבוקר הנזכר בסיום הפסוק , אך " זאב ערב " הוא זאב החי בערבות , והשוו : " זאב ערבות " ( ירמיה ה , ו ) . " אישה אוכלת את ילדה במצור ירושלים לאחר שבישלה אותו " , ציור מעשה ידיו של אומן לא ידוע ( פריס , סביב שנת . ( 1415
|
|